החקיקה בישראל

חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971 חוק

54
סעיפים
2
פרקים
4
תוספות
15
הגדרות
69
הפניות פנימיות
39
הפניות חיצוניות
27
הערות עריכה
77
תיקונים
היסטוריית תיקונים77 רשומות
ס״ח תש״ט, 150חוק תקציבי השירותים הדתיים היהודייםPDF
תש״י, 315תיקוןPDF
תשי״א, 92תיקוןPDF
תשי״ב, 143תיקוןPDF
תשי״ג, 143תיקוןPDF
תשי״ד, 82תיקוןPDF
תשט״ו, 54תיקוןPDF
תשט״ז, 49תיקוןPDF
תשי״ח, 105תיקוןPDF
תש״ך, 22תיקוןPDF
תשכ״א, 50תיקוןPDF
תשכ״ב, 75תיקון מס׳ 2PDF
תשכ״ג, 77תיקוןPDF
תשכ״ו, 50תיקוןPDF
VIIIת״טPDF
תשכ״ז, 43תיקון מס׳ 2PDF
ס״ח תשל״א, 130חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב]PDF
תשל״ג, 75תיקוןPDF
תשל״ח, 104תיקון מס׳ 2PDF
תש״ם, 95חוק הרבנות הראשית לישראלPDF
תשמ״א, 148תיקון לחוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)PDF
תשמ״ד, 2תיקון מס׳ 5PDF
תשמ״ה, 20תיקון מס׳ 6PDF
תש״ן, 120תיקון מס׳ 7PDF
תשנ״ה, 157תיקון מס׳ 8PDF
תשנ״ח, 70חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)PDF
תשנ״ט, 86תיקון מס׳ 10PDF
תשס״א, 523תיקון מס׳ 10PDF
תשס״ג, 517תיקון מס׳ 2 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004)PDF
תשס״ד, 143חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)PDF
תשס״ח, 648תיקון מס׳ 13PDF
826תיקון מס׳ 14PDF
תשס״ט, 116תיקון מס׳ 15PDF
119ת״טPDF
תשע״א, 692תיקון מס׳ 28 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)PDF
783תיקון מס׳ 17PDF
תשע״ב, 448תיקון מס׳ 18PDF
תשע״ד, 38תיקון מס׳ 19 והוראת שעהPDF
תשע״ה, 26תיקון מס׳ 20PDF
תשע״ו, 1138תיקון מס׳ 21PDF
תשע״ז, 29תיקון מס׳ 22PDF
תשע״ח, 743תיקון מס׳ 23 – הוראת שעהPDF
תשפ״ב, 7חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)PDF
286חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)PDF
תשפ״ד, 790תיקון מס׳ 26PDF
תשפ״ה, 216תיקון מס׳ 27PDF
ק״ת תשפ״ג, 740צו התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022) (קביעת תקופת הערכות לעניין סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות)PDF
1988צו התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022) (קביעת תקופת היערכות לעניין סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות)PDF
תשפ״ד, 998צו התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022) (קביעת תקופת היערכות לעניין סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות)PDF
2746צו התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022) (קביעת תקופת היערכות לעניין סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות)PDF
תשפ״ה, 768צו התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022) (קביעת תקופת היערכות לעניין סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות)PDF
2036צו התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022) (קביעת תקופת היערכות לעניין סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות) (מס׳ 2)PDF
תשפ״ו, 706צו התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022) (קביעת תקופת היערכות לעניין סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות)PDF
ק״ת תשפ״ד, 2שינוי התוספת הראשונה לחוקPDF
1784שינוי התוספת הראשונה לחוק (מס׳ 2)PDF
י״פ תשס״ג, 659הודעה בדבר שינוי תעריף קבורה לחלקת קבר בחייםPDF
1809הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת חלקת קבר בחייםPDF
תשס״ח, 2357הודעה בדבר שינוי תעריף לרכישת חלקת קבר בחייםPDF
4467הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשס״ט, 2613הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תש״ע, 4454הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשע״א, 6239הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר בחייםPDF
תשע״ב, 2626הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר בחייםPDF
תשע״ג, 3933הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר בחייםPDF
תשע״ד, 3976הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשע״ה, 5280הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשע״ו, 3641הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשע״ז, 4649הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשע״ח, 5544הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשע״ט, 10786הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תש״ף, 7490הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשפ״א, 4549הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשפ״ב, 3633הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשפ״ג, 5140הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשפ״ד, 2294הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשפ״ה, 2815הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF
תשפ״ו, 2524הודעה בדבר עדכון תעריפי רכישת קבר מחייםPDF

תוכן החוק

1הקמת מועצה דתיתתיקונים: תשס״ח

השר לשירותי דת (להלן – השר) רשאי להקים מועצה דתית לפי הוראות חוק זה (להלן – מועצה), בכל רשות מקומית שאין בה מועצה כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר לשירותי דת (להלן – השר) רשאי להקים מועצה דתית לפי הוראות חוק זה (להלן – מועצה), בכל רשות מקומית שאין בה מועצה כאמור.

2מספר חברי המועצהתיקונים: תשס״ח

השר יקבע את מספר חברי המועצה, ובלבד שלא יעלה על מספר חברי הרשות המקומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר יקבע את מספר חברי המועצה, ובלבד שלא יעלה על מספר חברי הרשות המקומית.

3הצעת מועמדיםתיקונים: תשס״ח

(א)מן המספר שנקבע יציעו מועמדים למועצה לפי מכסות אלה –
(1)השר – 45%;
(2)הרשות המקומית – 45%;
(3)הרבנות המקומית – 10%;
בקביעת מספר המועמדים כאמור, ייחשב שבר המגיע לחצי ומעלה כיחידה שלמה.
(ב)לא הציעה הרשות המקומית לשר מכסת המועמדים למועצה תוך שלושים יום מיום שנשלחה אליה דרישת השר, תישלח דרישה נוספת; לא נענתה הרשות המקומית גם לדרישה הנוספת תוך חמישה־עשר יום מיום שנשלחה, רשאי השר להציע את מכסת המועמדים שנועדה לרשות המקומית; הוראות אלה יחולו גם על מכסת המועמדים של הרבנות המקומית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מן המספר שנקבע יציעו מועמדים למועצה לפי מכסות אלה –
{{ח:תתת|(1)}} השר – 45%;
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המקומית – 45%;
{{ח:תתת|(3)}} הרבנות המקומית – 10%;
{{ח:תת}} בקביעת מספר המועמדים כאמור, ייחשב שבר המגיע לחצי ומעלה כיחידה שלמה.
{{ח:תת|(ב)}} לא הציעה הרשות המקומית לשר מכסת המועמדים למועצה תוך שלושים יום מיום שנשלחה אליה דרישת השר, תישלח דרישה נוספת; לא נענתה הרשות המקומית גם לדרישה הנוספת תוך חמישה־עשר יום מיום שנשלחה, רשאי השר להציע את מכסת המועמדים שנועדה לרשות המקומית; הוראות אלה יחולו גם על מכסת המועמדים של הרבנות המקומית.

3אפסולים לכהונה וחדילת חברותתיקונים: תש״ן

כל הוראה בחיקוק שלפיה פסול אדם לכהן כחבר המועצה של רשות מקומית שבה קיימת מועצה דתית וכן כל הוראה בחיקוק שלפיה חדל חבר מועצה של רשות מקומית כאמור לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה – יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חבר של אותה מועצה דתית, והוא הדין בהוראות בדבר סדר הודעה על חדילת החברות במועצה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל הוראה בחיקוק שלפיה פסול אדם לכהן כחבר המועצה של רשות מקומית שבה קיימת מועצה דתית וכן כל הוראה בחיקוק שלפיה חדל חבר מועצה של רשות מקומית כאמור לכהן מחמת שנעדר מישיבות המועצה – יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חבר של אותה מועצה דתית, והוא הדין בהוראות בדבר סדר הודעה על חדילת החברות במועצה.

4הערכת המועמדים

שלוש הרשויות הנזכרות בסעיף 3 יחוו דעתן על המועמדים מבחינת התאמתם לשמש חברי המועצה ומבחינת ייצוגם המתאים של הגופים והעדות המעוניינים בקיומם של שירותי הדת היהודיים (להלן – שירותי דת) במקום.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שלוש הרשויות הנזכרות {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} יחוו דעתן על המועמדים מבחינת התאמתם לשמש חברי המועצה ומבחינת ייצוגם המתאים של הגופים והעדות המעוניינים בקיומם של שירותי הדת היהודיים (להלן – שירותי דת) במקום.

5יישוב חילוקי דעותתיקונים: תשמ״ה, תשס״ח

נתגלעו חילוקי דעות בין שלוש הרשויות, יובאו להכרעת ועדת שרים שחבריה ראש הממשלה, והוא יהיה היושב ראש, השר ושר הפנים או נציגיהם; ערער שר על החלטת הועדה, תכריע הממשלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נתגלעו חילוקי דעות בין שלוש הרשויות, יובאו להכרעת ועדת שרים שחבריה ראש הממשלה, והוא יהיה היושב ראש, השר ושר הפנים או נציגיהם; ערער שר על החלטת הועדה, תכריע הממשלה.

6חידוש הרכב המועצותתיקונים: תשמ״ד, תשנ״ט, תשס״ד, תשס״ח, תשס״ח־2

(א)השר יחדש את הרכבה של כל מועצה בהתאם לסעיפים 2 עד 5 עד תום שנה מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית.
(ב)הודעה על ההרכב החדש תפורסם ברשומות;
(ב1)מועצה תכהן עד יום חידוש הרכבה כאמור בסעיף קטן (א) או עד תום שנה מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית, לפי המוקדם.
(ב2)לא חודש הרכב המועצה עד המועד הקבוע בסעיף קטן (א), ימנה השר צוות בן שני חברים, מתאימים, שימלאו את התפקידים שאותם מוסמכת המועצה למלא לפי חוק זה (בסעיף זה – הממונים); לממונים יהיו כל הסמכויות והחובות של המועצה; לאחד מהם יעניק השר את סמכות ההכרעה; הממונים יכהנו עד לחידוש הרכב המועצה לפי סעיף קטן (א) או עד ביטולה.
(ב3)הממונים ידווחו לשר על פעולותיהם, לפי דרישתו של השר.
(ב4)השר, באישור הממשלה, יקבע תנאי כשירות ופסלות למינוי הממונים ואת אופן אישור הכשירות או הפסלות של המועמדים למינוי האמור.
(ב5)הממונים, ורק הם –
(1)רשאים לחתום בשם המועצה על המחאות או פקודות תשלום שיחייבו את המועצה;
(2)רשאים לחתום על עסקאות שיחייבו את המועצה.
(ב6)מבין שני הממונים – רק הממונה בעל סמכות ההכרעה יהיה זכאי לשכר; השכר ימומן מתקציב המועצה לפי הוראות שייתן השר בהסכמת שר האוצר.
(ב7)בסעיף זה, ”סמכות הכרעה“ לענין קבלת החלטות על ידי הממונים – החלטתו של בעל סמכות ההכרעה, בין שההכרעה נדרשה בהרכב חסר ובין שהיו הדעות שקולות.
(2)”השר“ לענין סעיפים קטנים (ב2) עד (ב7) של סעיף זה – ראש הממשלה.
(ג)חבר המועצה הדתית יחתום על הצהרת אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר המועצה הדתית לפי הוראות חוק זה, ולקיים את החלטות המועצה הדתית“.
(ד)המשך כהונתו של חבר מועצה דתית מותנה בהצהרתו כאמור בסעיף זה.
(ה)הפר חבר מועצה את הצהרתו כאמור בסעיף זה, יראו את ההפרה כעילה לחדילת חברות ויחולו עליה הוראות סעיף 3א.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות שירותי הדת היהודיים (תנאי כשירות ופסלות ואופן אישור הכשירות או הפסלות של מועמדים לתפקיד ממונים במועצות הדתיות), התשפ״ב–2022.
פורסמו תקנות שירותי הדת היהודיים (שכר של ממונה בעל סמכות הכרעה), התשפ״ג–2023.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר יחדש את הרכבה של כל מועצה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 2|לסעיפים 2 עד 5}} עד תום שנה מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על ההרכב החדש תפורסם ברשומות;
{{ח:תת|(ב1)}} מועצה תכהן עד יום חידוש הרכבה כאמור בסעיף קטן (א) או עד תום שנה מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ב2)}} לא חודש הרכב המועצה עד המועד הקבוע בסעיף קטן (א), ימנה השר צוות בן שני חברים, מתאימים, שימלאו את התפקידים שאותם מוסמכת המועצה למלא לפי חוק זה (בסעיף זה – הממונים); לממונים יהיו כל הסמכויות והחובות של המועצה; לאחד מהם יעניק השר את סמכות ההכרעה; הממונים יכהנו עד לחידוש הרכב המועצה לפי סעיף קטן (א) או עד ביטולה.
{{ח:תת|(ב3)}} הממונים ידווחו לשר על פעולותיהם, לפי דרישתו של השר.
{{ח:תת|(ב4)}} השר, באישור הממשלה, יקבע תנאי כשירות ופסלות למינוי הממונים ואת אופן אישור הכשירות או הפסלות של המועמדים למינוי האמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (תנאי כשירות ופסלות ואופן אישור הכשירות או הפסלות של מועמדים לתפקיד ממונים במועצות הדתיות)|תקנות שירותי הדת היהודיים (תנאי כשירות ופסלות ואופן אישור הכשירות או הפסלות של מועמדים לתפקיד ממונים במועצות הדתיות), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת|(ב5)}} הממונים, ורק הם –
{{ח:תתת|(1)}} רשאים לחתום בשם המועצה על המחאות או פקודות תשלום שיחייבו את המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} רשאים לחתום על עסקאות שיחייבו את המועצה.
{{ח:תת|(ב6)}} מבין שני הממונים – רק הממונה בעל סמכות ההכרעה יהיה זכאי לשכר; השכר ימומן מתקציב המועצה לפי הוראות שייתן השר בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (שכר של ממונה בעל סמכות הכרעה)|תקנות שירותי הדת היהודיים (שכר של ממונה בעל סמכות הכרעה), התשפ״ג–2023}}.}}
{{ח:תת|(ב7)|(1)}} בסעיף זה, ”סמכות הכרעה“ לענין קבלת החלטות על ידי הממונים – החלטתו של בעל סמכות ההכרעה, בין שההכרעה נדרשה בהרכב חסר ובין שהיו הדעות שקולות.
{{ח:תתת|(2)}} ”השר“ לענין סעיפים קטנים (ב2) עד (ב7) של סעיף זה – ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המועצה הדתית יחתום על הצהרת אמונים; ואלה דברי ההצהרה:
{{ח:תתת}} ”אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר המועצה הדתית לפי הוראות חוק זה, ולקיים את החלטות המועצה הדתית“.
{{ח:תת|(ד)}} המשך כהונתו של חבר מועצה דתית מותנה בהצהרתו כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} הפר חבר מועצה את הצהרתו כאמור בסעיף זה, יראו את ההפרה כעילה לחדילת חברות ויחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א}}.

6אהחלטות המועצהתיקונים: תשנ״ט

המועצה הדתית וחבריה יפעלו לפי פסיקת הרבנות המקומית והרבנות הראשית לישראל, בכל ענין שבתחום תפקידיה וסמכויותיה של המועצה הדתית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה הדתית וחבריה יפעלו לפי פסיקת הרבנות המקומית והרבנות הראשית לישראל, בכל ענין שבתחום תפקידיה וסמכויותיה של המועצה הדתית.

7סמכויות המועצהתיקונים: תשנ״ח, תשס״ח, תשפ״ב־2, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ג־2, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־4, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ו

(א)מועצה מוסמכת לטפל בסיפוק שירותי דת ולשם זה רשאית היא להתקשר בחוזים, להחזיק רכוש בדרך שכירות או חכירה ולרכוש מיטלטלין, הכל בהתאם לסעיפי תקציבה המאושר.
(א1)
(1)על אף האמור בסעיף קטן (א), מתן תעודת הכשר ושירותי השגחה לשם מתן תעודת הכשר יינתנו לפי הוראות חוק איסור הונאה בכשרות, ולא ייגבו בעדם אגרות כאמור בסעיף קטן (ב).
(2)אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מסמכותה של מועצה דתית מוסמכת לגבות תשלום עבור מתן תעודת הכשר ושירותי השגחה לפי חוק איסור הונאה בכשרות.
(3)בסעיף קטן זה –
”חוק איסור הונאה בכשרות“ – חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983;
”תעודת הכשר“, ”שירותי השגחה“ ו”מועצה דתית מוסמכת“ – כהגדרתם בחוק איסור הונאה בכשרות.
(ב)המועצה תגבה אגרות עבור שירותי הדת שהיא מספקת, בהתאם לתקנות שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר.
↗ חיצוניות: 4📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(אינו חל לעניין לעניין הגורמים המנויים בסעיף 2(א)(2)(ג) עד (ה) לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983 בתקופת ההיערכות לפי סעיף 93(ב) לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021, עד יום 30.6.2026):
פורסמו תקנות שירותי הדת היהודיים (אגרות שירותים), התשע״ד–2013.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק איסור הונאה בכשרות → חוק איסור הונאה בכשרות
  • חוק איסור הונאה בכשרות → חוק איסור הונאה בכשרות
  • חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983 → חוק איסור הונאה בכשרות
  • בחוק איסור הונאה בכשרות → חוק איסור הונאה בכשרות
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצה מוסמכת לטפל בסיפוק שירותי דת ולשם זה רשאית היא להתקשר בחוזים, להחזיק רכוש בדרך שכירות או חכירה ולרכוש מיטלטלין, הכל בהתאם לסעיפי תקציבה המאושר.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(אינו חל לעניין לעניין הגורמים המנויים {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות#סעיף 2|בסעיף 2(א)(2)(ג) עד (ה) לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983}} בתקופת ההיערכות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)#סעיף 93|סעיף 93(ב) לחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, עד יום 30.6.2026):}}
{{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מתן תעודת הכשר ושירותי השגחה לשם מתן תעודת הכשר יינתנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות|חוק איסור הונאה בכשרות}}, ולא ייגבו בעדם אגרות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מסמכותה של מועצה דתית מוסמכת לגבות תשלום עבור מתן תעודת הכשר ושירותי השגחה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות|חוק איסור הונאה בכשרות}}.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק איסור הונאה בכשרות“ – {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות|חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תעודת הכשר“, ”שירותי השגחה“ ו”מועצה דתית מוסמכת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק איסור הונאה בכשרות|בחוק איסור הונאה בכשרות}}.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תגבה אגרות עבור שירותי הדת שהיא מספקת, בהתאם לתקנות שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (אגרות שירותים)|תקנות שירותי הדת היהודיים (אגרות שירותים), התשע״ד–2013}}.}}

7אמינוי רואה חשבוןתיקונים: תשנ״ח, תשס״ח

(א)מועצה תמנה רואה חשבון; מינויו של רואה חשבון והפסקת העסקתו טעונים אישור השר וייעשו על פי הוראות סעיף זה וסעיפים 7ב עד 7ד.
(ב)רואה החשבון לא יהיה עובד המועצה; תנאי העסקתו ייקבעו בידי המועצה, לפי הוראות סעיף זה.
(ג)רואה החשבון לא יהיה תלוי במועצה או קשור אליה, במישרין או בעקיפין, וישמור על אי־תלות בעבודתו המקצועית.
(ד)תשלום שכר טרחתו של רואה החשבון לא יותנה בתנאי כלשהו הקשור לאחריותו המקצועית, ולא ייקבע כל הסדר לשיפוי רואה החשבון בידי המועצה או מי מטעמה בשל חיוב שמקורו בהפרת אחריותו המקצועית של רואה החשבון או באי־קיום חובה המוטלת עליו לפי כל דין.
(ה)השר ושר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבעו בתקנות כללים בדבר מינוי רואה חשבון, תנאי כשירותו, אי־תלות, העדר ניגודי עניינים, שכרו ודרכי פעולתו וכן נוהל להפסקת העסקתו והגבלות על פיטוריו.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצה תמנה רואה חשבון; מינויו של רואה חשבון והפסקת העסקתו טעונים אישור השר וייעשו על פי הוראות סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 7ב|וסעיפים 7ב עד 7ד}}.
{{ח:תת|(ב)}} רואה החשבון לא יהיה עובד המועצה; תנאי העסקתו ייקבעו בידי המועצה, לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} רואה החשבון לא יהיה תלוי במועצה או קשור אליה, במישרין או בעקיפין, וישמור על אי־תלות בעבודתו המקצועית.
{{ח:תת|(ד)}} תשלום שכר טרחתו של רואה החשבון לא יותנה בתנאי כלשהו הקשור לאחריותו המקצועית, ולא ייקבע כל הסדר לשיפוי רואה החשבון בידי המועצה או מי מטעמה בשל חיוב שמקורו בהפרת אחריותו המקצועית של רואה החשבון או באי־קיום חובה המוטלת עליו לפי כל דין.
{{ח:תת|(ה)}} השר ושר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבעו בתקנות כללים בדבר מינוי רואה חשבון, תנאי כשירותו, אי־תלות, העדר ניגודי עניינים, שכרו ודרכי פעולתו וכן נוהל להפסקת העסקתו והגבלות על פיטוריו.

7בעריכת דוחות כספייםתיקונים: תשנ״ח, תשס״ח

(א)מועצה תערוך דוחות כספיים שנתיים וחצי־שנתיים (להלן – דוחות כספיים); ראש המועצה וגזבר המועצה או אחד מחבריה, אם אין גזבר למועצה, יחתמו על הדוחות הכספיים; רואה החשבון יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות הכספיים החצי־שנתיים (להלן – דוחות מבוקרים), והם יידונו במועצה ויוגשו לשר.
(ב)השר ושר האוצר יקבעו את מתכונת הדוחות הכספיים, היקפם והפרטים הכלולים בהם וכן את המועד להגשת הדוחות המבוקרים לשר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצה תערוך דוחות כספיים שנתיים וחצי־שנתיים (להלן – דוחות כספיים); ראש המועצה וגזבר המועצה או אחד מחבריה, אם אין גזבר למועצה, יחתמו על הדוחות הכספיים; רואה החשבון יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות הכספיים החצי־שנתיים (להלן – דוחות מבוקרים), והם יידונו במועצה ויוגשו לשר.
{{ח:תת|(ב)}} השר ושר האוצר יקבעו את מתכונת הדוחות הכספיים, היקפם והפרטים הכלולים בהם וכן את המועד להגשת הדוחות המבוקרים לשר.

7גסמכויותיו, חובותיו ואחריותו של רואה חשבוןתיקונים: תשנ״ח, תשס״ח

(א)לצורך מילוי תפקידיו רשאי רואה החשבון, בכל עת, לעיין במסמכי המועצה ולדרוש מאת ראש המועצה, חבר המועצה או עובד המועצה, או מכל בעל תפקיד בה, כל מידע והסבר הדרושים לו, וכן רשאי הוא לדרוש כל מסמך של המועצה מאת המחזיק בו; רואה החשבון רשאי גם להשתתף בכל ישיבת מועצה שיידונו בה חשבונות שביקר או שמסר עליהם דין וחשבון, ולמסור כל הודעה או הסבר שנראה לו בנוגע לאותם חשבונות.
(ב)מי שנדרש כאמור בסעיף זה חייב למלא אחר הדרישה.
(ג)נודע לרואה החשבון, אגב עריכת הביקורת, על פעולות של המועצה שיש בהן משום סטיה מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, או מהוראות חוק התקציב השנתי, ידווח על כך לראש המועצה ולשר; קיבל ראש המועצה מידע כאמור בסעיף קטן זה, יזמן בהקדם ישיבת מועצה לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו; התפטרות או פרישה של רואה החשבון מתפקידו או הפסקת העסקתו אין בהם כדי לפטור אותו מקיום חובתו לפי סעיף קטן זה.
(ד)על פי הצעת רואה החשבון בפעולתו לפי סעיף זה, יפסול השר כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהרשה את התשלום הבלתי־חוקי; כן יחייב השר כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו, או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא;
(2)השר רשאי, לפי שיקול דעתו, אם נתבקש לכך על ידי האדם שחויב, ועל אף היות הפסילה או החיוב נכונים וחוקיים, לבטל או להקטין את הפסילה ואת החיוב, אם ראה שלפי נסיבות המקרה ראוי לעשות כן;
(3)השר יודיע את החלטתו בכתב לאדם אשר חויב כאמור, וכן יפרט את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב; ההודעה תישלח במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה, והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה.
(ה)חויב אדם כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי הוא בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה, לבקש בכתב מהשר לבטל או להפחית את החיוב; השר יודיע את החלטתו הסופית למבקש ולמועצה, לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו בעל־פה או בכתב, לפי רצון המבקש.
(ו)האדם שלחובתו נזקפה, בהחלטה סופית של השר, הוצאה כאמור בסעיף קטן (ד), יהא חייב בתשלומה למועצה תוך שלושים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), זולת אם בתוך הזמן האמור הגיש בקשה לבית משפט לביטול ההודעה; במקרה זה לא יפרע את החיוב אלא אם כן בית המשפט החליט על כך.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לצורך מילוי תפקידיו רשאי רואה החשבון, בכל עת, לעיין במסמכי המועצה ולדרוש מאת ראש המועצה, חבר המועצה או עובד המועצה, או מכל בעל תפקיד בה, כל מידע והסבר הדרושים לו, וכן רשאי הוא לדרוש כל מסמך של המועצה מאת המחזיק בו; רואה החשבון רשאי גם להשתתף בכל ישיבת מועצה שיידונו בה חשבונות שביקר או שמסר עליהם דין וחשבון, ולמסור כל הודעה או הסבר שנראה לו בנוגע לאותם חשבונות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנדרש כאמור בסעיף זה חייב למלא אחר הדרישה.
{{ח:תת|(ג)}} נודע לרואה החשבון, אגב עריכת הביקורת, על פעולות של המועצה שיש בהן משום סטיה מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, או מהוראות חוק התקציב השנתי, ידווח על כך לראש המועצה ולשר; קיבל ראש המועצה מידע כאמור בסעיף קטן זה, יזמן בהקדם ישיבת מועצה לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו; התפטרות או פרישה של רואה החשבון מתפקידו או הפסקת העסקתו אין בהם כדי לפטור אותו מקיום חובתו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} על פי הצעת רואה החשבון בפעולתו לפי סעיף זה, יפסול השר כל פריט בחשבון שהוא בניגוד לדין, ויחייב בו את האדם ששילם או שהרשה את התשלום הבלתי־חוקי; כן יחייב השר כל אדם האחראי לחשבון בכל סכום של חסר או הפסד שנגרמו בשל התרשלותו, או בכל סכום שהיה צריך להביא בחשבון ולא הביא;
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי, לפי שיקול דעתו, אם נתבקש לכך על ידי האדם שחויב, ועל אף היות הפסילה או החיוב נכונים וחוקיים, לבטל או להקטין את הפסילה ואת החיוב, אם ראה שלפי נסיבות המקרה ראוי לעשות כן;
{{ח:תתת|(3)}} השר יודיע את החלטתו בכתב לאדם אשר חויב כאמור, וכן יפרט את טעמי החלטתו בדבר הפסילה או החיוב; ההודעה תישלח במכתב רשום לפי מענו הידוע לאחרונה, והעתק ממנה יישלח במכתב רשום לראש המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} חויב אדם כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי הוא בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההודעה, לבקש בכתב מהשר לבטל או להפחית את החיוב; השר יודיע את החלטתו הסופית למבקש ולמועצה, לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו בעל־פה או בכתב, לפי רצון המבקש.
{{ח:תת|(ו)}} האדם שלחובתו נזקפה, בהחלטה סופית של השר, הוצאה כאמור בסעיף קטן (ד), יהא חייב בתשלומה למועצה תוך שלושים ימים מיום שנשלחה אליו הודעה לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), זולת אם בתוך הזמן האמור הגיש בקשה לבית משפט לביטול ההודעה; במקרה זה לא יפרע את החיוב אלא אם כן בית המשפט החליט על כך.

7דפעולות לפי דרישות השר והפסקת העסקה על ידי השרתיקונים: תשנ״ח, תשס״ח

(א)השר רשאי לדרוש מרואה החשבון, כל מידע, מסמך והסבר על פעולתו ועל פעולות המועצה שבידיעת רואה החשבון, וכן רשאי הוא לדרוש השלמות ותיקון ליקויים בחוות דעתו של רואה החשבון.
(ב)ראה השר כי המועצה אינה ממנה רואה חשבון או אינה מגישה דוחות כספיים במועדים או במתכונת הקבועים, כאמור בסעיפים 7א ו־7ב, רשאי הוא לעשות אחד או יותר מאלה:
(1)למנות רואה חשבון למועצה ולקבוע הוראות לפעולתו לרבות השכר שתשלם לו המועצה;
(2)לקבוע כי לא יועבר חלקה של הממשלה בתקציב המועצה כאמור בסעיף 11;
(3)לשלם, על חשבון המועצה, את שכרו של רואה החשבון.
(ג)השר רשאי למנות למועצה גם רואה חשבון מטעמו שיבקר את הדוחות הכספיים, כולם או חלקם, כפי שיקבע השר, והוראות סעיף 7ג(א) ו־(ב) יחולו.
(ד)השר רשאי להפסיק את העסקתו של רואה חשבון אם מצא שרואה החשבון אינו ממלא את תפקידיו כראוי, או אם מצא שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 7א(ה).
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לדרוש מרואה החשבון, כל מידע, מסמך והסבר על פעולתו ועל פעולות המועצה שבידיעת רואה החשבון, וכן רשאי הוא לדרוש השלמות ותיקון ליקויים בחוות דעתו של רואה החשבון.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר כי המועצה אינה ממנה רואה חשבון או אינה מגישה דוחות כספיים במועדים או במתכונת הקבועים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיפים 7א}} {{ח:פנימי|סעיף 7ב|ו־7ב}}, רשאי הוא לעשות אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} למנות רואה חשבון למועצה ולקבוע הוראות לפעולתו לרבות השכר שתשלם לו המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כי לא יועבר חלקה של הממשלה בתקציב המועצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}};
{{ח:תתת|(3)}} לשלם, על חשבון המועצה, את שכרו של רואה החשבון.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי למנות למועצה גם רואה חשבון מטעמו שיבקר את הדוחות הכספיים, כולם או חלקם, כפי שיקבע השר, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 7ג|סעיף 7ג(א) ו־(ב)}} יחולו.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי להפסיק את העסקתו של רואה חשבון אם מצא שרואה החשבון אינו ממלא את תפקידיו כראוי, או אם מצא שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(ה)}}.

8תיקונים: תשמ״ה, תשס״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

9תיקונים: תשמ״ה, תשס״ח

📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(בוטל).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

10הגבלה על הוצאות המועצהתיקונים: תשמ״ה, תשס״ח

המועצה לא תוציא כל הוצאה שהיא אלא אם כן נכללה בתקציב שאושר לפי סעיף 11ט.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המועצה לא תוציא כל הוצאה שהיא אלא אם כן נכללה בתקציב שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ט|סעיף 11ט}}.

10אמועצה שאינה ממלאה חובהתיקונים: תשל״ג, תשס״ח

(א)כל אימת שנראה לשר שמועצה לא מילאה חובה או לא ביצעה עבודה שהיא נדרשת או מוסמכת לעשות לפי חוק זה, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך זמן הנקוב בצו.
(ב)לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית למנות אדם הנראה לו מתאים שימלא את החובה או יבצע את העבודה, ובלבד שהשכר וההוצאה הכרוכות בכך יהיו על חשבון התקציב של המועצה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} כל אימת שנראה לשר שמועצה לא מילאה חובה או לא ביצעה עבודה שהיא נדרשת או מוסמכת לעשות לפי חוק זה, רשאי הוא לדרוש ממנה בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך זמן הנקוב בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא מילאה המועצה אחרי הצו תוך הזמן האמור, רשאי השר לאחר התייעצות עם ראש הרשות המקומית למנות אדם הנראה לו מתאים שימלא את החובה או יבצע את העבודה, ובלבד שהשכר וההוצאה הכרוכות בכך יהיו על חשבון התקציב של המועצה.

10בפיזור המועצה ומינוי ועדה ממונהתיקונים: תש״ן, תשס״ח

(א)ראה השר, לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה ושבין חבריה נכלל נציג של היועץ המשפטי לממשלה – כי מועצה אינה ממלאה עוד את התפקידים המוטלים עליה לפי כל דין או שאינה ממלאה אותם תפקידים כראוי, רשאי הוא, לאחר שהזהיר אותה, לפזר את המועצה ולמנות במקומה ועדה ממונה; את הרכב הועדה הממונה יקבע השר לאחר התייעצות בראש הרשות המקומית וברבנות המקומית.
(ב)לועדה הממונה יהיו כל הסמכויות והחובות של המועצה.
(ג)השר ימנה לועדה הממונה אחד מחבריה להיות יושב ראש, ואם ראה צורך בכך, רשאי הוא למנות חבר אחר להיות סגן יושב ראש; ליושב ראש ולסגנו יהיו כל הסמכויות והחובות של ראש המועצה וסגנו, והם יהיו זכאים, אם אינם עובדי המדינה, לקבל מקופת המועצה את השכר שאושר לנושאי אותן משרות במועצה שפוזרה.
(ד)ועדה ממונה תכהן עד שיחודש הרכב המועצה, בהתאם לסעיף 6, ורשאי השר לחדש את ההרכב לענין זה בכל עת שימצא שהתנאים מאפשרים זאת.
(ה)על מינוי ועדת חקירה, פיזור המועצה ומינוי ועדה ממונה לפי סעיף זה תפורסם הודעה ברשומות.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראה השר, לאחר שעיין בדין וחשבון של ועדת חקירה שמינה ושבין חבריה נכלל נציג של היועץ המשפטי לממשלה – כי מועצה אינה ממלאה עוד את התפקידים המוטלים עליה לפי כל דין או שאינה ממלאה אותם תפקידים כראוי, רשאי הוא, לאחר שהזהיר אותה, לפזר את המועצה ולמנות במקומה ועדה ממונה; את הרכב הועדה הממונה יקבע השר לאחר התייעצות בראש הרשות המקומית וברבנות המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} לועדה הממונה יהיו כל הסמכויות והחובות של המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} השר ימנה לועדה הממונה אחד מחבריה להיות יושב ראש, ואם ראה צורך בכך, רשאי הוא למנות חבר אחר להיות סגן יושב ראש; ליושב ראש ולסגנו יהיו כל הסמכויות והחובות של ראש המועצה וסגנו, והם יהיו זכאים, אם אינם עובדי המדינה, לקבל מקופת המועצה את השכר שאושר לנושאי אותן משרות במועצה שפוזרה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדה ממונה תכהן עד שיחודש הרכב המועצה, בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 6|לסעיף 6}}, ורשאי השר לחדש את ההרכב לענין זה בכל עת שימצא שהתנאים מאפשרים זאת.
{{ח:תת|(ה)}} על מינוי ועדת חקירה, פיזור המועצה ומינוי ועדה ממונה לפי סעיף זה תפורסם הודעה ברשומות.

11השתתפות בהוצאות התקציב של מועצהתיקונים: תשמ״ה, תש״ן, תשס״ח, תשפ״ה

(א)הממשלה והרשות המקומית יישאו בהוצאות התקציב של מועצה בהתאם להוראות סעיפים 11א עד 11ז.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), הממשלה תישא בהוצאות שכר ותקנים שאושרו כדין, על פי אמות מידה שוויוניות שעליהן יחליט השר, בהתייעצות עם שר האוצר; ואולם, אין בנשיאה בהוצאות כאמור כדי לחייב את הרשות המקומית בסכום השתתפות בשל הוצאות אלו.
(2)הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על רשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממשלה והרשות המקומית יישאו בהוצאות התקציב של מועצה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיפים 11א עד 11ז}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממשלה תישא בהוצאות שכר ותקנים שאושרו כדין, על פי אמות מידה שוויוניות שעליהן יחליט השר, בהתייעצות עם שר האוצר; ואולם, אין בנשיאה בהוצאות כאמור כדי לחייב את הרשות המקומית בסכום השתתפות בשל הוצאות אלו.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על רשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית.

11אסכום ההשתתפות הרגיל בהוצאות התקציב של מועצהתיקונים: תשס״ח

(א)סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות ייקבע, בכל שנת כספים, בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (להלן – חוק התקציב השנתי).
(ב)סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כל מועצה ומועצה, בכל שנת כספים, יהיה הסכום שיתקבל מחלוקת סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות, כאמור בסעיף קטן (א), ביניהן, על פי אמות מידה שוויוניות שתקבע הממשלה (להלן – סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה); השר יפרסם ברשומות את אמות המידה האמורות.
(ג)סכום ההשתתפות של רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, בכל שנת כספים, יהיה שווה לסכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בהוצאות התקציב של אותה מועצה, באותה שנת כספים, כשהוא מוכפל ב־1.5 (להלן – סכום ההשתתפות הרגיל של הרשות המקומית).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 → חוק יסודות התקציב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות ייקבע, בכל שנת כספים, בחוק התקציב השנתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (להלן – חוק התקציב השנתי).
{{ח:תת|(ב)}} סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כל מועצה ומועצה, בכל שנת כספים, יהיה הסכום שיתקבל מחלוקת סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות, כאמור בסעיף קטן (א), ביניהן, על פי אמות מידה שוויוניות שתקבע הממשלה (להלן – סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה); השר יפרסם ברשומות את אמות המידה האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} סכום ההשתתפות של רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, בכל שנת כספים, יהיה שווה לסכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בהוצאות התקציב של אותה מועצה, באותה שנת כספים, כשהוא מוכפל ב־1.5 (להלן – סכום ההשתתפות הרגיל של הרשות המקומית).

11א1רזרבה לכיסוי הוצאותתיקונים: תשפ״ד

בלי לגרוע מהוראות סעיף 11א(ג), מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בכל שנת כספים יופרש סכום של 5% אשר ישמש רזרבה לכיסוי הוצאות כמפורט בסעיף 11ג1 (להלן – סכום הרזרבה), אף אם נקבע לפי סעיף 11ב סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה; השר רשאי לקבוע בצו כי בשנת כספים מסוימת לא יופרש סכום כאמור או שיופרש סכום בשיעור נמוך יותר.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א(ג)}}, מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בכל שנת כספים יופרש סכום של 5% אשר ישמש רזרבה לכיסוי הוצאות כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 11ג1|בסעיף 11ג1}} (להלן – סכום הרזרבה), אף אם נקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב}} סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה; השר רשאי לקבוע בצו כי בשנת כספים מסוימת לא יופרש סכום כאמור או שיופרש סכום בשיעור נמוך יותר.

11בסכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של מועצהתיקונים: תשס״ח, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ח

(א)על אף האמור בסעיף 11א, השר, שר הפנים ושר האוצר (להלן – השרים) רשאים לשנות בהחלטה שהתקבלה ברוב דעות השרים, ובכללם שר האוצר, על פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו לגבי כל שנת כספים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות, כולן או חלקן, לסכום אחר (להלן – סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה), ובלבד שההחלטה תינתן בתוך 90 ימים מיום תחילתה של כל שנת כספים או מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, לפי המאוחר, והכל בכפוף לתנאים אלה:
(1)השינוי לא יביא לחריגה מסכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות, באותה שנת כספים, כאמור בסעיף 11א(א);
(2)השינוי לא יביא לשינוי סכום ההשתתפות הכולל המתקבל מחיבור סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בהוצאות התקציב של מועצה עם סכום ההשתתפות הרגיל של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של אותה מועצה (להלן – סכום ההשתתפות הרגיל הכולל);
(3)סכום ההשתתפות המיוחד של רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, שיחושב לפי סעיף קטן (ב), לא יפחת מסכום השווה ל־25% ולא יעלה על סכום השווה ל־75% מסכום ההשתתפות הרגיל הכולל;
(4)
(ב)החליטו השרים לפי סעיף קטן (א) על סכום השתתפות מיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של מועצה, יהיה סכום ההשתתפות של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצאת המועצה, בהוצאות התקציב שלה, הסכום המתקבל מההפרש שבין סכום ההשתתפות הרגיל הכולל לבין סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה (להלן – סכום ההשתתפות המיוחד של הרשות המקומית).
(ג)החלטת השרים לפי סעיף קטן (א) תתקבל לאחר קבלת המלצות לעניין זה מאת צוות מקצועי הכולל את נציג כל אחד מהשרים, מבין עובדי משרדיהם, ותוקפה וכן תוקפן של אמות המידה כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לשנת כספים אחת בלבד.
(ד)סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות, במהלך 90 הימים כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה לפי סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הממשלה כפי שחל בשנת הכספים הקודמת.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
(פקעה).
פורסמו אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2024 ואמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2025.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}}, השר, שר הפנים ושר האוצר (להלן – השרים) רשאים לשנות בהחלטה שהתקבלה ברוב דעות השרים, ובכללם שר האוצר, על פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו לגבי כל שנת כספים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות, כולן או חלקן, לסכום אחר (להלן – סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה), ובלבד שההחלטה תינתן בתוך 90 ימים מיום תחילתה של כל שנת כספים או מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, לפי המאוחר, והכל בכפוף לתנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השינוי לא יביא לחריגה מסכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות, באותה שנת כספים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} השינוי לא יביא לשינוי סכום ההשתתפות הכולל המתקבל מחיבור סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בהוצאות התקציב של מועצה עם סכום ההשתתפות הרגיל של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של אותה מועצה (להלן – סכום ההשתתפות הרגיל הכולל);
{{ח:תתת|(3)}} סכום ההשתתפות המיוחד של רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, שיחושב לפי סעיף קטן (ב), לא יפחת מסכום השווה ל־25% ולא יעלה על סכום השווה ל־75% מסכום ההשתתפות הרגיל הכולל;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תת|(ב)}} החליטו השרים לפי סעיף קטן (א) על סכום השתתפות מיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של מועצה, יהיה סכום ההשתתפות של הרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצאת המועצה, בהוצאות התקציב שלה, הסכום המתקבל מההפרש שבין סכום ההשתתפות הרגיל הכולל לבין סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה (להלן – סכום ההשתתפות המיוחד של הרשות המקומית).
{{ח:תת|(ג)}} החלטת השרים לפי סעיף קטן (א) תתקבל לאחר קבלת המלצות לעניין זה מאת צוות מקצועי הכולל את נציג כל אחד מהשרים, מבין עובדי משרדיהם, ותוקפה וכן תוקפן של אמות המידה כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לשנת כספים אחת בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות, במהלך 90 הימים כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה לפי סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הממשלה כפי שחל בשנת הכספים הקודמת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2024|אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2024}} ו{{ח:חיצוני|אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2025|אמות מידה לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת 2025}}.}}

11גהודעה על סכומי ההשתתפותתיקונים: תשס״ח, תשע״ח, תשפ״ד

השר יפרסם ברשומות את סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של כל מועצה, בהפחתת סכום הרזרבה ואת סכום הרזרבה מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה וכן את סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של כל רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה; כמו כן יודיע השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה לכל ראש רשות מקומית ולכל ראש מועצה, על סכומי ההשתתפות האמורים הנוגעים אליהם.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמה הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2024 והודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2025.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר יפרסם ברשומות את סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של כל מועצה, בהפחתת סכום הרזרבה ואת סכום הרזרבה מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה וכן את סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של כל רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה; כמו כן יודיע השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה לכל ראש רשות מקומית ולכל ראש מועצה, על סכומי ההשתתפות האמורים הנוגעים אליהם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2024|הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2024}} ו{{ח:חיצוני|הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2025|הודעה בדבר סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות תקציבי המועצות הדתיות לשנת 2025}}.}}

11ג1אופן חלוקת סכום הרזרבהתיקונים: תשפ״ד

(א)סכום הרזרבה ישמש לכיסוי הוצאות נדרשות של המועצות אשר לא ניתן היה לצפות אותן מראש בתחילת שנת הכספים, ובלבד שההוצאות לא נובעות מהתנהלות תקציבית לא תקינה של המועצות, ויחולק בין המועצות במהלך שלושת החודשים הקלנדריים האחרונים של שנת הכספים בהתאם לאמות מידה שיקבע השר.
(ב)סכום הרזרבה שלא נדרש לחלקו בשנת כספים מסוימת, יחולק עד תום שנת הכספים בין כלל המועצות בהתאם לחלקן היחסי בסכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה, כפי שנקבע לפי סעיף 11א(ב) או בסכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה, כפי שנקבע לפי סעיף 11ב(א), לפי העניין.
(ג)סכום שחולק כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) לכל מועצה, יפורסם באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 2
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות שירותי הדת היהודיים (אמות מידה לחלוקת סכום רזרבה), התשפ״ה–2024.
לפי צו שירותי הדת היהודיים (הפרשת סכום נמוך יותר מ־5% מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בשנת הכספים 2024), התשפ״ה–2024 (ק״ת תשפ״ה, 72), בשנת הכספים 2024 מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה יופרש סכום של 2.379% אשר ישמש רזרבה לכיסוי הוצאות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} סכום הרזרבה ישמש לכיסוי הוצאות נדרשות של המועצות אשר לא ניתן היה לצפות אותן מראש בתחילת שנת הכספים, ובלבד שההוצאות לא נובעות מהתנהלות תקציבית לא תקינה של המועצות, ויחולק בין המועצות במהלך שלושת החודשים הקלנדריים האחרונים של שנת הכספים בהתאם לאמות מידה שיקבע השר.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (אמות מידה לחלוקת סכום רזרבה)|תקנות שירותי הדת היהודיים (אמות מידה לחלוקת סכום רזרבה), התשפ״ה–2024}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} סכום הרזרבה שלא נדרש לחלקו בשנת כספים מסוימת, יחולק עד תום שנת הכספים בין כלל המועצות בהתאם לחלקן היחסי בסכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה, כפי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א(ב)}} או בסכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה, כפי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ב|סעיף 11ב(א)}}, לפי העניין.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי צו שירותי הדת היהודיים (הפרשת סכום נמוך יותר מ־5% מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בשנת הכספים 2024), התשפ״ה–2024 (ק״ת תשפ״ה, 72), בשנת הכספים 2024 מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה יופרש סכום של 2.379% אשר ישמש רזרבה לכיסוי הוצאות.}}
{{ח:תת|(ג)}} סכום שחולק כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) לכל מועצה, יפורסם באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת.

11דהעברת סכומי ההשתתפות של הרשות המקומיתתיקונים: תשס״ח, תשס״ט־2, תשע״א־2

(א)רשות מקומית תעביר למועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, עד היום החמישי בכל חודש, את סכום השתתפותה החודשי בהוצאות התקציב של המועצה, ואולם אם העבירה הרשות המקומית מקדמות לפי סעיף קטן (ב) יובאו בחשבון לעניין זה סכומי המקדמות שהעבירה כאמור; בסעיף קטן זה, ”סכום ההשתתפות החודשי“ – סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של המועצה, כפי שפורסם ברשומות לפי סעיף 11ג, כשהוא מחולק ב־12.
(ב)כל עוד לא פורסמה ברשומות הודעה לפי סעיף 11ג, תעביר רשות מקומית למועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, עד היום החמישי בכל חודש, מקדמה על חשבון סכום השתתפותה בהוצאות התקציב של המועצה; המקדמה כאמור תהיה בסכום השווה לחלק ה־12 מסכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשות המקומית כפי שחל בשנת הכספים הקודמת.
(ג)לא כלל התקציב המאושר של הרשות המקומית את מלוא סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשות המקומית תתקן את תקציבה, בתוך 30 ימים מיום שיורה לה על כך שר הפנים; לא תיקנה הרשות המקומית את תקציבה בהתאם להוראתו של שר הפנים, עד תום 30 הימים כאמור, יתקן שר הפנים, באופן מיידי, את תקציב הרשות המקומית כך שיכלול את מלוא סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשות המקומית.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית תעביר למועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, עד היום החמישי בכל חודש, את סכום השתתפותה החודשי בהוצאות התקציב של המועצה, ואולם אם העבירה הרשות המקומית מקדמות לפי סעיף קטן (ב) יובאו בחשבון לעניין זה סכומי המקדמות שהעבירה כאמור; בסעיף קטן זה, ”סכום ההשתתפות החודשי“ – סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של המועצה, כפי שפורסם ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ג|סעיף 11ג}}, כשהוא מחולק ב־12.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא פורסמה ברשומות הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ג|סעיף 11ג}}, תעביר רשות מקומית למועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, עד היום החמישי בכל חודש, מקדמה על חשבון סכום השתתפותה בהוצאות התקציב של המועצה; המקדמה כאמור תהיה בסכום השווה לחלק ה־12 מסכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשות המקומית כפי שחל בשנת הכספים הקודמת.
{{ח:תת|(ג)}} לא כלל התקציב המאושר של הרשות המקומית את מלוא סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשות המקומית תתקן את תקציבה, בתוך 30 ימים מיום שיורה לה על כך שר הפנים; לא תיקנה הרשות המקומית את תקציבה בהתאם להוראתו של שר הפנים, עד תום 30 הימים כאמור, יתקן שר הפנים, באופן מיידי, את תקציב הרשות המקומית כך שיכלול את מלוא סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשות המקומית.

11השינוי סכום ההשתתפות במהלך שנת הכספיםתיקונים: תשס״ח, תשפ״ד

(א)בסעיף זה –
”יחס השתתפות רגיל“ – היחס שבין סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בהוצאות התקציב של מועצה לבין סכום ההשתתפות הרגיל של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של אותה מועצה;
”יחס השתתפות מיוחד“ – היחס שבין סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של מועצה לבין סכום ההשתתפות המיוחד של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של אותה מועצה.
(ב)שונה, במהלך שנת הכספים, סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות, הקבוע בחוק התקציב השנתי כאמור בסעיף 11א(א), יחולו לעניין סכום ההשתתפות המעודכן של הרשויות המקומיות בהוצאות התקציב של המועצות הנמצאות בתחום שיפוטן, הוראות אלה:
(1)שונה סכום השתתפות הממשלה כאמור בשל הסכמי שכר קיבוציים הנוגעים למועצות, יעודכן סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשויות המקומיות, כך שיישמר יחס ההשתתפות הרגיל או יחס ההשתתפות המיוחד, לפי העניין;
(2)שונה סכום השתתפות הממשלה כאמור שלא בשל הסכמי שכר קיבוציים כאמור בפסקה (1), יחליטו השרים בתוך 60 ימים מיום שינוי הסכום כאמור, בהחלטה שתתקבל כאמור בסעיף 11ב(א), על פי אמות מידה שוויוניות שיקבעו השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת, אם יעודכן סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשויות המקומיות; החליטו השרים על עדכון הסכום, יקבעו גם את שיעורי העדכון, ובלבד שסכום ההשתתפות המעודכן של הרשויות המקומיות לא יהיה גבוה מסכום ההשתתפות שהיה חל לגביהן אילו עודכן לפי יחס ההשתתפות הרגיל או יחס ההשתתפות המיוחד, לפי העניין; החלטה לפי פסקה זו תתקבל לאחר שניתנה הזדמנות לנציגי הרשויות המקומית והמועצות הנוגעות בדבר להשמיע את עמדתם בתוך 14 ימים מהיום שבו התבקשו לעשות כן.
(ב1)שונה סכום ההשתתפות של הממשלה כאמור בסעיף קטן (ב) לפני שחולק סכום הרזרבה בהתאם לסעיף 11ג1, יחולו הוראות אלה:
(א)עלה סכום ההשתתפות של הממשלה – יחולק סכום הרזרבה בהתאם לסכום ההשתתפות של הממשלה לפני השינוי;
(ב)הופחת סכום ההשתתפות של הממשלה – יחושב סכום הרזרבה בהתאם לסכום המעודכן, ויחולו הוראות סעיף 11א1 בשינויים המחויבים.
(2)שונה סכום ההשתתפות של הממשלה כאמור בסעיף קטן (ב) אחרי שחולק סכום הרזרבה לפי סעיף 11ג1, לא יבוצע שינוי בסכום הרזרבה שחולק.
(ג)השר יפרסם ברשומות את סכומי ההשתתפות המעודכנים של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות התקציב של המועצות, כאמור בסעיף קטן (ב), בהפחתת סכום הרזרבה ואת סכום הרזרבה מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה; כמו כן יודיע השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לכל ראש רשות מקומית ולכל ראש מועצה, על סכומי ההשתתפות האמורים הנוגעים אליהם.
(ד)פורסמה הודעה ברשומות על עדכון סכום ההשתתפות של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ג), תעביר הרשות המקומית למועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, ביום החמישי בכל חודש, החל בחודש שלאחר הפרסום, את סכום השתתפותה החודשי המעודכן בהוצאות התקציב של המועצה; לעניין זה, ”סכום ההשתתפות החודשי המעודכן“ – סכום ההשתתפות המעודכן של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של המועצה, כפי שפורסם ברשומות לפי סעיף קטן (ג), כשהוא מחולק במספר החודשים שנותרו מהחודש שלאחר הפרסום ועד תום שנת הכספים.
(ה)אין בשינוי סכום ההשתתפות של הממשלה כאמור בסעיף קטן (ב), בהחלטת השרים לפי פסקה (2) של אותו סעיף קטן או באי־קבלת החלטה כאמור, כדי להטיל על הממשלה חובה כלשהי כלפי הרשויות המקומיות, המועצות, עובדיהן או כל גורם אחר.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחס השתתפות רגיל“ – היחס שבין סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה בהוצאות התקציב של מועצה לבין סכום ההשתתפות הרגיל של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של אותה מועצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יחס השתתפות מיוחד“ – היחס שבין סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של מועצה לבין סכום ההשתתפות המיוחד של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של אותה מועצה.
{{ח:תת|(ב)}} שונה, במהלך שנת הכספים, סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות, הקבוע בחוק התקציב השנתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א(א)}}, יחולו לעניין סכום ההשתתפות המעודכן של הרשויות המקומיות בהוצאות התקציב של המועצות הנמצאות בתחום שיפוטן, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שונה סכום השתתפות הממשלה כאמור בשל הסכמי שכר קיבוציים הנוגעים למועצות, יעודכן סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשויות המקומיות, כך שיישמר יחס ההשתתפות הרגיל או יחס ההשתתפות המיוחד, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} שונה סכום השתתפות הממשלה כאמור שלא בשל הסכמי שכר קיבוציים כאמור בפסקה (1), יחליטו השרים בתוך 60 ימים מיום שינוי הסכום כאמור, בהחלטה שתתקבל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11ב|בסעיף 11ב(א)}}, על פי אמות מידה שוויוניות שיקבעו השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת, אם יעודכן סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשויות המקומיות; החליטו השרים על עדכון הסכום, יקבעו גם את שיעורי העדכון, ובלבד שסכום ההשתתפות המעודכן של הרשויות המקומיות לא יהיה גבוה מסכום ההשתתפות שהיה חל לגביהן אילו עודכן לפי יחס ההשתתפות הרגיל או יחס ההשתתפות המיוחד, לפי העניין; החלטה לפי פסקה זו תתקבל לאחר שניתנה הזדמנות לנציגי הרשויות המקומית והמועצות הנוגעות בדבר להשמיע את עמדתם בתוך 14 ימים מהיום שבו התבקשו לעשות כן.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} שונה סכום ההשתתפות של הממשלה כאמור בסעיף קטן (ב) לפני שחולק סכום הרזרבה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 11ג1|לסעיף 11ג1}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עלה סכום ההשתתפות של הממשלה – יחולק סכום הרזרבה בהתאם לסכום ההשתתפות של הממשלה לפני השינוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} הופחת סכום ההשתתפות של הממשלה – יחושב סכום הרזרבה בהתאם לסכום המעודכן, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11א1|סעיף 11א1}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} שונה סכום ההשתתפות של הממשלה כאמור בסעיף קטן (ב) אחרי שחולק סכום הרזרבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ג1|סעיף 11ג1}}, לא יבוצע שינוי בסכום הרזרבה שחולק.
{{ח:תת|(ג)}} השר יפרסם ברשומות את סכומי ההשתתפות המעודכנים של הממשלה ושל הרשויות המקומיות בהוצאות התקציב של המועצות, כאמור בסעיף קטן (ב), בהפחתת סכום הרזרבה ואת סכום הרזרבה מתוך סכום ההשתתפות הרגיל של הממשלה; כמו כן יודיע השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה, לכל ראש רשות מקומית ולכל ראש מועצה, על סכומי ההשתתפות האמורים הנוגעים אליהם.
{{ח:תת|(ד)}} פורסמה הודעה ברשומות על עדכון סכום ההשתתפות של רשות מקומית לפי סעיף קטן (ג), תעביר הרשות המקומית למועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, ביום החמישי בכל חודש, החל בחודש שלאחר הפרסום, את סכום השתתפותה החודשי המעודכן בהוצאות התקציב של המועצה; לעניין זה, ”סכום ההשתתפות החודשי המעודכן“ – סכום ההשתתפות המעודכן של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של המועצה, כפי שפורסם ברשומות לפי סעיף קטן (ג), כשהוא מחולק במספר החודשים שנותרו מהחודש שלאחר הפרסום ועד תום שנת הכספים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בשינוי סכום ההשתתפות של הממשלה כאמור בסעיף קטן (ב), בהחלטת השרים לפי פסקה (2) של אותו סעיף קטן או באי־קבלת החלטה כאמור, כדי להטיל על הממשלה חובה כלשהי כלפי הרשויות המקומיות, המועצות, עובדיהן או כל גורם אחר.

11ובקשה להפחתת סכום ההשתתפות של רשות מקומיתתיקונים: תשס״ח

(א)ראש רשות מקומית רשאי לפנות לשרים בבקשה להפחית את סכומי ההשתתפות של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)לעניין סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשות המקומית – בתוך 21 ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות לפי סעיף 11ג על הסכום האמור;
(2)לעניין סכום ההשתתפות המעודכן של הרשות המקומית, כאמור בסעיף 11ה(ב)(2) – בתוך 21 ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות לפי סעיף 11ה(ג) על הסכום האמור.
(ב)הממשלה תחליט על אמות מידה לעניין החלטה בבקשות לפי סעיף זה.
(ג)סברו השרים כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, בהתאם לאמות המידה אשר נקבעו לפי סעיף קטן (ב), רשאים הם, בהחלטה כאמור בסעיף 11ב(א), לאשר בקשה להפחתת סכום ההשתתפות שהוגשה לפי סעיף קטן (א), כפי שהוגשה או בשינויים שימצאו לנכון, ובלבד שיופחת גם סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצה, כך שיישמר יחס ההשתתפות הרגיל או יחס ההשתתפות המיוחד, לפי העניין; החליטו השרים לאשר את הבקשה, יקבעו את מועד תחילת ההפחתה.
(ד)החלטה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל לאחר שניתנה הזדמנות לנציגי הרשות המקומית ולנציגי המועצה להשמיע את עמדתם בתוך 14 ימים מהיום שבו התבקשו לעשות כן.
(ה)החליטו השרים, לפי הוראות סעיף זה, לאשר בקשה להפחתת סכום ההשתתפות של רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, תעביר הרשות המקומית למועצה, ביום החמישי בכל חודש, החל במועד תחילת ההפחתה שעליו החליטו השרים לפי סעיף קטן (ג), את סכום השתתפותה החודשי המופחת בהוצאות התקציב של המועצה; לעניין זה, ”סכום ההשתתפות החודשי המופחת“ – סכום ההשתתפות המופחת של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של המועצה, שעליו החליטו השרים לפי סעיף זה, כשהוא מחולק במספר החודשים שנותרו מהחודש שבו חל מועד תחילת ההפחתה ועד תום שנת הכספים.
(ו)הודעה על סכום ההשתתפות החודשי המופחת, כאמור בסעיף קטן (ה) תפורסם ברשומות.
(ז)הופחת סכום ההשתתפות של רשות מקומית כאמור בסעיף זה, לא יופחת בשל כך בלבד סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות.
↺ פנימיות: 4
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} ראש רשות מקומית רשאי לפנות לשרים בבקשה להפחית את סכומי ההשתתפות של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד של הרשות המקומית – בתוך 21 ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ג|סעיף 11ג}} על הסכום האמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סכום ההשתתפות המעודכן של הרשות המקומית, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11ה|בסעיף 11ה(ב)(2)}} – בתוך 21 ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ה|סעיף 11ה(ג)}} על הסכום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה תחליט על אמות מידה לעניין החלטה בבקשות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} סברו השרים כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, בהתאם לאמות המידה אשר נקבעו לפי סעיף קטן (ב), רשאים הם, בהחלטה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11ב|בסעיף 11ב(א)}}, לאשר בקשה להפחתת סכום ההשתתפות שהוגשה לפי סעיף קטן (א), כפי שהוגשה או בשינויים שימצאו לנכון, ובלבד שיופחת גם סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצה, כך שיישמר יחס ההשתתפות הרגיל או יחס ההשתתפות המיוחד, לפי העניין; החליטו השרים לאשר את הבקשה, יקבעו את מועד תחילת ההפחתה.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה לפי סעיף קטן (ג) תתקבל לאחר שניתנה הזדמנות לנציגי הרשות המקומית ולנציגי המועצה להשמיע את עמדתם בתוך 14 ימים מהיום שבו התבקשו לעשות כן.
{{ח:תת|(ה)}} החליטו השרים, לפי הוראות סעיף זה, לאשר בקשה להפחתת סכום ההשתתפות של רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, תעביר הרשות המקומית למועצה, ביום החמישי בכל חודש, החל במועד תחילת ההפחתה שעליו החליטו השרים לפי סעיף קטן (ג), את סכום השתתפותה החודשי המופחת בהוצאות התקציב של המועצה; לעניין זה, ”סכום ההשתתפות החודשי המופחת“ – סכום ההשתתפות המופחת של הרשות המקומית בהוצאות התקציב של המועצה, שעליו החליטו השרים לפי סעיף זה, כשהוא מחולק במספר החודשים שנותרו מהחודש שבו חל מועד תחילת ההפחתה ועד תום שנת הכספים.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על סכום ההשתתפות החודשי המופחת, כאמור בסעיף קטן (ה) תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ז)}} הופחת סכום ההשתתפות של רשות מקומית כאמור בסעיף זה, לא יופחת בשל כך בלבד סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של כלל המועצות.

11זהשתתפות נוספת של רשות מקומית בהוצאות התקציב של מועצהתיקונים: תשס״ח

רשות מקומית רשאית להשתתף במימון הוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, בסכום הגבוה מסכום השתתפותה שנקבע לפי סעיפים 11א עד 11ו, ואולם אין בהגדלת סכום ההשתתפות כאמור כדי לשנות את סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של אותה מועצה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשות מקומית רשאית להשתתף במימון הוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, בסכום הגבוה מסכום השתתפותה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיפים 11א עד 11ו}}, ואולם אין בהגדלת סכום ההשתתפות כאמור כדי לשנות את סכום ההשתתפות של הממשלה בהוצאות התקציב של אותה מועצה.

11חרשות מקומית שאינה מעבירה את סכומי השתתפותהתיקונים: תשס״ח

לא העבירה רשות מקומית את סכומי השתתפותה החודשיים בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, כולם או חלקם, בשיעורים ובמועדים הקבועים לפי סעיפים 11ד, 11ה או 11ו, לפי העניין, מכל סיבה שהיא לרבות משום שאין לרשות המקומית תקציב מאושר לאותה שנת כספים או משום שבתקציב המאושר שלה לאותה שנת כספים לא נכלל מלוא סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד בתקציב המועצה הדתית, יחולו לגביה הוראות אלה:
(1)חשב משרד הפנים יפחית מההקצבות המועברות לרשות המקומית מתקציב משרד הפנים, סכומים השווים לסכומי ההשתתפות שעל הרשות המקומית להעביר למועצה, ויעביר את הסכומים האמורים לידי המועצה; לעניין זה, ”הקצבה“ – תמיכה, מענק או כל השתתפות אחרת;
(2)לא מועברות לרשות המקומית הקצבות כאמור בפסקה (1), או לא כיסו סכומי ההקצבות שהופחתו לפי אותה פסקה את סכומי ההשתתפות שעל הרשות המקומית להעביר למועצה, יודיע על כך חשב משרד הפנים לממונה על המחוז באותו משרד; הודיע כאמור, יפעיל הממונה על המחוז, באופן מיידי, את סמכותו לפי סעיף 141 לפקודת העיריות, לשם הבטחת מילוי חובותיה של הרשות המקומית.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 141 לפקודת העיריות → פקודת העיריות #סעיף 141
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא העבירה רשות מקומית את סכומי השתתפותה החודשיים בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, כולם או חלקם, בשיעורים ובמועדים הקבועים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 11ה|11ה}} {{ח:פנימי|סעיף 11ו|או 11ו}}, לפי העניין, מכל סיבה שהיא לרבות משום שאין לרשות המקומית תקציב מאושר לאותה שנת כספים או משום שבתקציב המאושר שלה לאותה שנת כספים לא נכלל מלוא סכום ההשתתפות הרגיל או המיוחד בתקציב המועצה הדתית, יחולו לגביה הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} חשב משרד הפנים יפחית מההקצבות המועברות לרשות המקומית מתקציב משרד הפנים, סכומים השווים לסכומי ההשתתפות שעל הרשות המקומית להעביר למועצה, ויעביר את הסכומים האמורים לידי המועצה; לעניין זה, ”הקצבה“ – תמיכה, מענק או כל השתתפות אחרת;
{{ח:תת|(2)}} לא מועברות לרשות המקומית הקצבות כאמור בפסקה (1), או לא כיסו סכומי ההקצבות שהופחתו לפי אותה פסקה את סכומי ההשתתפות שעל הרשות המקומית להעביר למועצה, יודיע על כך חשב משרד הפנים לממונה על המחוז באותו משרד; הודיע כאמור, יפעיל הממונה על המחוז, באופן מיידי, את סמכותו לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 141|סעיף 141 לפקודת העיריות}}, לשם הבטחת מילוי חובותיה של הרשות המקומית.

11טהצעת התקציבתיקונים: תשס״ח

(א)מועצה, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחום שיפוטה היא נמצאת, תגיש לשר, בתוך 30 ימים מהיום שבו פורסמו ברשומות סכומי ההשתתפות כאמור בסעיף 11ג, את הצעת התקציב השנתי של המועצה; הצעת התקציב תהיה מבוססת על סכומי ההשתתפות של הממשלה ושל הרשות המקומית בהוצאות התקציב של המועצה לפי סעיפים 11א עד 11ד, ועל סכומי האגרות שגובה המועצה לפי סעיף 7(ב), ותכלול את הפרטים שקבע השר לפי סעיף קטן (ד).
(ב)ראש הרשות המקומית רשאי להביא לפני השר את עמדת הרשות המקומית בעניין הצעת התקציב השנתי של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה של הרשות המקומית.
(ג)הצעת התקציב השנתי טעונה את אישורו של השר, ורשאי הוא לאשר את ההצעה בשינויים שימצא לנכון או להתנות את האישור בתנאים.
(ד)השר רשאי לקבוע את הפרטים שייכללו בהצעת התקציב השנתי של מועצה.
(ה)לא הגישה מועצה את הצעת התקציב השנתי לפי סעיף זה, איחרה בהגשתה או לא קיבלה את אישור השר, אין בכך כדי לגרוע מחובתה של הרשות המקומית להעביר את סכומי השתתפותה בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, בשיעורים ובמועדים הקבועים לפי סעיפים 11ד, 11ה או 11ו, לפי העניין.
(ו)לא אושר התקציב השנתי של המועצה, רשאית המועצה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק ה־12 מהתקציב השנתי בשנת הכספים הקודמת, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ז)המועצה תפרסם את תקציבה וכן את הדוחות הכספיים לפי סעיף 7ב.
↺ פנימיות: 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מועצה, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחום שיפוטה היא נמצאת, תגיש לשר, בתוך 30 ימים מהיום שבו פורסמו ברשומות סכומי ההשתתפות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11ג|בסעיף 11ג}}, את הצעת התקציב השנתי של המועצה; הצעת התקציב תהיה מבוססת על סכומי ההשתתפות של הממשלה ושל הרשות המקומית בהוצאות התקציב של המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיפים 11א עד 11ד}}, ועל סכומי האגרות שגובה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}}, ותכלול את הפרטים שקבע השר לפי סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ב)}} ראש הרשות המקומית רשאי להביא לפני השר את עמדת הרשות המקומית בעניין הצעת התקציב השנתי של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה של הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} הצעת התקציב השנתי טעונה את אישורו של השר, ורשאי הוא לאשר את ההצעה בשינויים שימצא לנכון או להתנות את האישור בתנאים.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע את הפרטים שייכללו בהצעת התקציב השנתי של מועצה.
{{ח:תת|(ה)}} לא הגישה מועצה את הצעת התקציב השנתי לפי סעיף זה, איחרה בהגשתה או לא קיבלה את אישור השר, אין בכך כדי לגרוע מחובתה של הרשות המקומית להעביר את סכומי השתתפותה בהוצאות התקציב של מועצה הנמצאת בתחום שיפוטה, בשיעורים ובמועדים הקבועים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11ד|סעיפים 11ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 11ה|11ה}} {{ח:פנימי|סעיף 11ו|או 11ו}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ו)}} לא אושר התקציב השנתי של המועצה, רשאית המועצה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק ה־12 מהתקציב השנתי בשנת הכספים הקודמת, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה תפרסם את תקציבה וכן את הדוחות הכספיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 7ב|סעיף 7ב}}.

11יתקנותתיקונים: תשס״ח

השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין –
(1)אופן ניהול תקציב המועצה ושינויים בו;
(2)העברת כספים מסעיף הוצאה אחד למשנהו בתקציב המועצה;
(3)אופן פרסומו של תקציב המועצה ודוחותיה הכספיים.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות שירותי הדת היהודיים (תקציב מועצות דתיות), התשמ״ה–1985.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לעניין –
{{ח:תת|(1)}} אופן ניהול תקציב המועצה ושינויים בו;
{{ח:תת|(2)}} העברת כספים מסעיף הוצאה אחד למשנהו בתקציב המועצה;
{{ח:תת|(3)}} אופן פרסומו של תקציב המועצה ודוחותיה הכספיים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (תקציב מועצות דתיות)|תקנות שירותי הדת היהודיים (תקציב מועצות דתיות), התשמ״ה–1985}}.}}

12חתימת חוזים

חוזים של מועצה ייחתמו בידי ראש הרשות המקומית וראש המועצה, ואם מקומה אינו נמצא בתחום שיפוטה של רשות מקומית ייחתמו החוזים ביד ראש המועצה בלבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוזים של מועצה ייחתמו בידי ראש הרשות המקומית וראש המועצה, ואם מקומה אינו נמצא בתחום שיפוטה של רשות מקומית ייחתמו החוזים ביד ראש המועצה בלבד.

12אשיפוט משמעת של רבני עירתיקונים: תש״ם, תשס״ח

(א)רב עיר יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
(ב)מועצת הרבנות הראשית לישראל תמנה את חברי בית הדין והם דיין או דיין שיצא לגמלאות, והוא היושב ראש, ושני רבני עיר.
(ג)השר רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על רב עיר על יסוד אחד מאלה:
(1)הרב נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
(2)הרב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל;
(3)הרב הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון.
(ד)בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה, לפני השר; מצא בית הדין המשמעתי שאין רב העיר ראוי להמשיך בתפקידו, יביא השר את מסקנות בית הדין המשמעתי לפני נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, והנשיא יעביר את רב העיר מכהונתו.
(ה)סמכויות בית הדין המשמעתי, סדרי הדין בו, סדרי הגשת קובלנות ושאר הוראות בקשר להפעלת השיפוט המשמעתי לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות בהסכמת שר המשפטים.
📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
סמכות השר לשירותי דת הועברה לשר המשפטים (י״פ תשס״ה, 3280).
פורסמו תקנות שירותי הדת היהודיים (שיפוט משמעתי של רבני עיר), התשנ״ו–1996.
ראו גם הקוד האתי של רבני ישראל – דרכי הנהגה והליכות לרבני ישראל.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רב עיר יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרבנות הראשית לישראל תמנה את חברי בית הדין והם דיין או דיין שיצא לגמלאות, והוא היושב ראש, ושני רבני עיר.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על רב עיר על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרב נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} הרב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל;
{{ח:תתת|(3)}} הרב הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|סמכות השר לשירותי דת הועברה לשר המשפטים (י״פ תשס״ה, 3280).}}
{{ח:תת|(ד)}} בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה, לפני השר; מצא בית הדין המשמעתי שאין רב העיר ראוי להמשיך בתפקידו, יביא השר את מסקנות בית הדין המשמעתי לפני נשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, והנשיא יעביר את רב העיר מכהונתו.
{{ח:תת|(ה)}} סמכויות בית הדין המשמעתי, סדרי הדין בו, סדרי הגשת קובלנות ושאר הוראות בקשר להפעלת השיפוט המשמעתי לפי סעיף זה ייקבעו בתקנות בהסכמת שר המשפטים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (שיפוט משמעתי של רבני עיר)|תקנות שירותי הדת היהודיים (שיפוט משמעתי של רבני עיר), התשנ״ו–1996}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/policy/do_right_and_good/he/ועשית%20הישר%20והטוב.pdf|הקוד האתי של רבני ישראל – דרכי הנהגה והליכות לרבני ישראל}}.}}

13החלת הדינים של שירות המדינה על עובדי המועצותתיקונים: תשל״ח, תשס״ח

(א)השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה (להלן – ארגון העובדים) ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להורות כי הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959, והתקנות על פיו, יחולו, כולן או מקצתן, על עובדי המועצות, בשינויים הנראים דרושים להתאמת ההוראות למבנה המועצות וכן בשינויים הנראים דרושים עקב ההחלה; שינויים אלה יפורטו בהוראה; הוראה לפי סעיף קטן זה יכול שתחול אף לגבי מי שנתקבל לעבודה לפני נתינתה ונמצא בשירות המועצה ביום תחילת ההוראה.
(ב)השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להורות כי הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970, והתקנות על פיו, יחולו, כולן או מקצתן על עובדי המועצות ועל שאיריהם בשינויים הנראים דרושים להתאמת ההוראות למבנה המועצות וכן בשינויים הנראים דרושים עקב ההחלה; שינויים אלה יפורטו בהוראה; הוראה לפי סעיף קטן זה יכול שתחול אף לגבי מי שפרש לפני נתינתה.
(ג)הממשלה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאית להורות כי הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963, והתקנות על פיו, יחולו, כולן או מקצתן, על עובדי המועצות, בשינויים הנראים דרושים להתאמת ההוראות למבנה המועצות וכן בשינויים הנראים דרושים עקב ההחלה, ובלבד שבבואו למנות את חברי בית הדין, כאמור בסעיף 3 לאותו חוק, יתייעץ שר המשפטים עם השר במקום עם שר האוצר; השינויים יפורטו בהוראה.
(ד)הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות, ויחולו על כלל המועצות.
↗ חיצוניות: 4
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959 → חוק שירות המדינה (מינויים)
  • חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970 → חוק שירות המדינה (גמלאות)
  • חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963 → חוק שירות המדינה (משמעת)
  • בסעיף 3 לאותו חוק → חוק שירות המדינה (משמעת) #סעיף 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה (להלן – ארגון העובדים) ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להורות כי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), תשי״ט–1959}}, והתקנות על פיו, יחולו, כולן או מקצתן, על עובדי המועצות, בשינויים הנראים דרושים להתאמת ההוראות למבנה המועצות וכן בשינויים הנראים דרושים עקב ההחלה; שינויים אלה יפורטו בהוראה; הוראה לפי סעיף קטן זה יכול שתחול אף לגבי מי שנתקבל לעבודה לפני נתינתה ונמצא בשירות המועצה ביום תחילת ההוראה.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי להורות כי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש״ל–1970}}, והתקנות על פיו, יחולו, כולן או מקצתן על עובדי המועצות ועל שאיריהם בשינויים הנראים דרושים להתאמת ההוראות למבנה המועצות וכן בשינויים הנראים דרושים עקב ההחלה; שינויים אלה יפורטו בהוראה; הוראה לפי סעיף קטן זה יכול שתחול אף לגבי מי שפרש לפני נתינתה.
{{ח:תת|(ג)}} הממשלה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאית להורות כי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963}}, והתקנות על פיו, יחולו, כולן או מקצתן, על עובדי המועצות, בשינויים הנראים דרושים להתאמת ההוראות למבנה המועצות וכן בשינויים הנראים דרושים עקב ההחלה, ובלבד שבבואו למנות את חברי בית הדין, כאמור {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 3|בסעיף 3 לאותו חוק}}, יתייעץ שר המשפטים עם השר במקום עם שר האוצר; השינויים יפורטו בהוראה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות, ויחולו על כלל המועצות.

14גימלאות של ראש מועצה וסגניותיקונים: תשל״ח, תשמ״א, תשס״ג, תשס״ח, תשע״א

(א)על ראש מועצה וסגניו יחול חוק הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו), תשל״ז–1977, בשינויים אלה:
(1)סעיף 1 ייקרא כאילו נאמר בו כך: "1. בחוק זה –
”רשות“ – מועצה דתית;
”ראש רשות“ – לרבות סגני ראש מועצה דתית בשכר הנמנים עם סוגים, או הממלאים תפקידים, שקבע השר בצו באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.";
(2)בסעיף 2, במקום ”מקופת הרשות המקומית“ קרי ”מקופת המועצה הדתית“;
(3)בסעיף 3(4), במקום הסיפה המתחילה במלים ”וכן מותר לצרף“ קרי ”וכן מותר לצרף תקופות כהונה, שירות ועבודה בשכר ברשות, במדינה או באחד ממוסדותיה או מפעליה, ברשות מקומית או במוסדות ציבור אחרים שייקבעו וכן כיושב ראש של ועד קהילה או כנשיא או כיושב ראש של חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, שלדעת השר מילא תפקידי רשות בתחומה של הרשות לפני הקמתה, והכל בתנאים שייקבעו“;
(4)סעיף 3(7) לא יחול;
(5)בסעיף 5, במקום ”מהרשות המקומית“ קרי ”מהרשות“;
(6)בסעיף 5א(א), במקום ”לרשות המקומית“ קרי ”לרשות“;
(7)בסעיף 5א(ג), במקום ”הרשות המקומית“ קרי ”הרשות“;
(8)בסעיף 5ג(א), במקום ”רשות מקומית“ ו”הרשות המקומית“ קרי ”רשות“ ו”הרשות“;
(9)בסעיף 5ג(ב), במקום ”לרשות המקומית“ ו”הרשות המקומית“ פעמיים, קרי ”לרשות“ ו”הרשות“ פעמיים;
(10)בסעיף 5ג(ג), במקום ”הרשות המקומית“ פעמיים קרי ”הרשות“ פעמיים;
(11)סעיף 8 לא יחול;
(12)סמכויות שר הפנים שלפי סעיף 9 יהיו בידי השר.
(ב)על מספר סגני ראשי מועצות דתיות בשכר, יחולו ההגבלות שבסעיף 15א1 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975, בשינויים המחויבים, ובלבד שמספר הסגנים בשכר בכל מועצה דתית לא יעלה על מספר הסגנים כאמור אשר כיהנו באותה מועצה דתית ביום כ״א באדר ב׳ התשס״ג (25 במרס 2003).
↗ חיצוניות: 15📝 הערות: 3
הצג הערות עריכה
לנוסח המשולב בחוק ראה – בחוק הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו), תשל״ז–1977 (התאמות לפי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971).
פורסמה החלטת שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש מועצה דתית וסגניו), התשמ״א–1981.
פורסמו תקנות שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש רשות) (סדרי קביעת גמלה, מתן הודעות, ביצוע והיוון), התשמ״א–1981.
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו), תשל״ז–1977 → חוק הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו)
  • סעיף 1 → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות #סעיף 1
  • בחוק זה → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות
  • בסעיף 2 → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות #סעיף 2
  • בסעיף 3(4) → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות #סעיף 3
  • סעיף 3(7) → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות #סעיף 3
  • בסעיף 5 → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות #סעיף 5
  • בסעיף 5א(א) → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות #סעיף 5א
  • בסעיף 5א(ג) → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות #סעיף 5א
  • בסעיף 5ג(א) → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות #סעיף 5ג
  • בסעיף 5ג(ב) → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות #סעיף 5ג
  • בסעיף 5ג(ג) → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות #סעיף 5ג
  • סעיף 8 → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות #סעיף 8
  • סעיף 9 → חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות #סעיף 9
  • שבסעיף 15א1 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975 → חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) #סעיף 15א1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} על ראש מועצה וסגניו יחול {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו)|חוק הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו), תשל״ז–1977}}, בשינויים אלה:
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לנוסח המשולב בחוק ראה – {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות|בחוק הרשויות המקומיות (גימלאות לראש רשות וסגניו), תשל״ז–1977 (התאמות לפי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971)}}.}}
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות#סעיף 1|סעיף 1}} ייקרא כאילו נאמר בו כך: "1. {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות|בחוק זה}} –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רשות“ – מועצה דתית;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ראש רשות“ – לרבות סגני ראש מועצה דתית בשכר הנמנים עם סוגים, או הממלאים תפקידים, שקבע השר בצו באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.";
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות#סעיף 2|בסעיף 2}}, במקום ”מקופת הרשות המקומית“ קרי ”מקופת המועצה הדתית“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות#סעיף 3|בסעיף 3(4)}}, במקום הסיפה המתחילה במלים ”וכן מותר לצרף“ קרי ”וכן מותר לצרף תקופות כהונה, שירות ועבודה בשכר ברשות, במדינה או באחד ממוסדותיה או מפעליה, ברשות מקומית או במוסדות ציבור אחרים שייקבעו וכן כיושב ראש של ועד קהילה או כנשיא או כיושב ראש של חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, שלדעת השר מילא תפקידי רשות בתחומה של הרשות לפני הקמתה, והכל בתנאים שייקבעו“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות#סעיף 3|סעיף 3(7)}} לא יחול;
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות#סעיף 5|בסעיף 5}}, במקום ”מהרשות המקומית“ קרי ”מהרשות“;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות#סעיף 5א|בסעיף 5א(א)}}, במקום ”לרשות המקומית“ קרי ”לרשות“;
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות#סעיף 5א|בסעיף 5א(ג)}}, במקום ”הרשות המקומית“ קרי ”הרשות“;
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות#סעיף 5ג|בסעיף 5ג(א)}}, במקום ”רשות מקומית“ ו”הרשות המקומית“ קרי ”רשות“ ו”הרשות“;
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות#סעיף 5ג|בסעיף 5ג(ב)}}, במקום ”לרשות המקומית“ ו”הרשות המקומית“ פעמיים, קרי ”לרשות“ ו”הרשות“ פעמיים;
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות#סעיף 5ג|בסעיף 5ג(ג)}}, במקום ”הרשות המקומית“ פעמיים קרי ”הרשות“ פעמיים;
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות#סעיף 8|סעיף 8}} לא יחול;
{{ח:תתת|(12)}} סמכויות שר הפנים שלפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו)/מועצות דתיות#סעיף 9|סעיף 9}} יהיו בידי השר.
{{ח:תת|(ב)}} על מספר סגני ראשי מועצות דתיות בשכר, יחולו ההגבלות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)#סעיף 15א1|שבסעיף 15א1 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל״ה–1975}}, בשינויים המחויבים, ובלבד שמספר הסגנים בשכר בכל מועצה דתית לא יעלה על מספר הסגנים כאמור אשר כיהנו באותה מועצה דתית ביום כ״א באדר ב׳ התשס״ג (25 במרס 2003).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|החלטת שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש מועצה דתית וסגניו)|החלטת שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש מועצה דתית וסגניו), התשמ״א–1981}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש רשות) (סדרי קביעת גמלה, מתן הודעות, ביצוע והיוון)|תקנות שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש רשות) (סדרי קביעת גמלה, מתן הודעות, ביצוע והיוון), התשמ״א–1981}}.}}

14אחלקת קבר בחייםתיקונים: תשנ״ה, תשס״א, תשס״ח, תשס״ט, תשע״ב, תשפ״ב

(א)מטרת סעיף זה לקבוע תעריפים לרכישת חלקת קבר בחיים בבית עלמין שבו רשות מקומית, מועצה דתית או חברה קדישא מטפלת בקבורת נפטרים במסגרת מתן שירותי דת יהודיים.
(ב)תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו, בישוב שבו נמצא בית העלמין הקרוב למקום מגוריו (להלן – ישוב מגוריו), ישלם סכום שלא יעלה על התעריף המפורט בתוספת הראשונה.
(ג)תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו –
(1)שלא בישוב מגוריו, ישלם סכום שלא יעלה על 120% מהתעריף המפורט בתוספת הראשונה;
(2)תושב יהודי, שאינו תושב ירושלים והמבקש לרכוש בה חלקת קבר בחייו, ישלם סכום שלא יעלה על 130% מהתעריף המפורט בתוספת הראשונה.
(ד)תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו, סמוך לבן זוגו הקבור בבית העלמין, בישוב מגוריו, ישלם סכום שלא יעלה על 80% מהתעריף המפורט בתוספת הראשונה.
(ה)הרוכש חלקת קבר, המיועדת לקבורה רוויה בחייו, ישלם 75% מהסכום לפי סעיפים קטנים (א) עד (ד); בחוק זה, ”קבורה רוויה“ – שטח המיועד לקבורה בצפיפות העולה על 750 קברים לדונם.
(ו)הרוכש חלקת קבר בחייו המיועדת לקבורה זוגית, ישלם 80% מהסכום שיש לשלמו לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד); בסעיף זה, ”קבורה זוגית“ – שטח המיועד לקבורה בצפיפות של 500 קברים לדונם, כאשר בכל חלקת קבר ניתן לקבור שני נפטרים.
(ו1)על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו בבית העלמין האזורי ברקת ישלם סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)סכום שלא יעלה על התעריף המפורט בתוספת השנייה, בהתאם לסוג חלקת הקבר שבו בחר;
(2)אם ביקש לרכוש חלקת קבר בסמוך לבן זוגו הקבור בבית העלמין או שבן זוגו רכש חלקת קבר בחייו בבית העלמין מסוג קבורת שדה במבנה, קבורה ברמה או קבורת סנהדרין ובן זוגו שילם את הסכום שיש לשלמו לפי פסקה (1) – סכום שלא יעלה על 80% מהסכום שיש לשלמו לפי פסקה (1);
(3)אם ביקש לרכוש חלקת קבר המיועדת לקבורה זוגית בחלקת קבר מסוג קבורת שדה במבנה או קבורה ברמה – סכום שלא יעלה על 80% מהסכום שיש לשלמו לפי פסקה (2);
בחוק זה, ”בית העלמין האזורי ברקת“ – בית עלמין ברקת בגבולות המסומנים בתכנית מתאר מקומית ומפורטת מס׳ מח/143, כפי שתהיה בתוקף מזמן לזמן.
(ז)הוראות סעיף זה לענין רכישת חלקת קבר בחיים יחולו לגבי בתי עלמין פעילים בלבד; השר, בהתאם להמלצות המוסד לביטוח לאומי ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע רשימת בתי עלמין סגורים, כולם או חלקם, שלגביהם לא יחולו הוראות חוק זה, ויפרסמה ברשומות.
לענין סעיף קטן זה, ”בתי עלמין סגורים“ – בתי עלמין שנקבעו לפי סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
(ח)נפטר אדם והשאיר אחריו בני משפחה, לא תקבור החברה קדישא נפטרים אחרים בשתי חלקות צמודות במשך 90 ימים מיום קבורת הנפטר; בסעיף זה, ”בן משפחה“ – תושב יהודי שהוא בן זוג, הורה, בן, בת, אח או אחות.
(ט)פנה בן משפחה של נפטר, בתוך 45 ימים מיום קבורת הנפטר, בבקשה לרכוש חלקה צמודה בעבור עצמו, תדון החברה קדישא בבקשתו בתוך 21 ימים מיום הפניה ותודיע למבקש על החלטתה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.
(2)לא הוגשה פניה כאמור בתוך 45 ימים רשאית החברה קדישא לקבור בחלקה הצמודה לכל נפטר.
(3)הוגשו בתוך 45 ימים מיום קבורת הנפטר בקשות בני משפחתו לרכישת חלקה צמודה, ולא היו די חלקות צמודות לכל הפונים, תהיה לבן זוגו של הנפטר זכות קדימה על כל בני המשפחה ולאחריו להורי הנפטר; השר יקבע, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, הוראות בענין זכות קדימה בין בנים ובנות, אחים ואחיות של הנפטר.
(י)רכש אדם חלקת קבר בחייו וחזר בו יחזירו לחברה קדישא או למועצה הדתית, לפי הענין, והחברה או המועצה כאמור תחזיר לו את כספו בצירוף הפרשי הצמדה מיום הרכישה ועד יום החזרת חלקת הקבר כאמור בהתאם למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(יא)השר יגיש דין וחשבון בכתב על הפיקוח והאכיפה של הוראות סעיף זה, תוך פירוט לגבי גופי הקבורה השונים; הדין וחשבון כאמור יוגש לועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, ולא יאוחר מ־30 ביוני של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדין וחשבון.
(יב)בסעיף זה ובסעיפים 14א1 עד 14א5 –
”תושב יהודי“ – תושב ישראל הזכאי לקבלת שירותי דת יהודיים, לרבות שירותי קבורה;
”בית עלמין“ – בית עלמין יהודי.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 266
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מטרת סעיף זה לקבוע תעריפים לרכישת חלקת קבר בחיים בבית עלמין שבו רשות מקומית, מועצה דתית או חברה קדישא מטפלת בקבורת נפטרים במסגרת מתן שירותי דת יהודיים.
{{ח:תת|(ב)}} תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו, בישוב שבו נמצא בית העלמין הקרוב למקום מגוריו (להלן – ישוב מגוריו), ישלם סכום שלא יעלה על התעריף המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו –
{{ח:תתת|(1)}} שלא בישוב מגוריו, ישלם סכום שלא יעלה על 120% מהתעריף המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} תושב יהודי, שאינו תושב ירושלים והמבקש לרכוש בה חלקת קבר בחייו, ישלם סכום שלא יעלה על 130% מהתעריף המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ד)}} תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו, סמוך לבן זוגו הקבור בבית העלמין, בישוב מגוריו, ישלם סכום שלא יעלה על 80% מהתעריף המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ה)}} הרוכש חלקת קבר, המיועדת לקבורה רוויה בחייו, ישלם 75% מהסכום לפי סעיפים קטנים (א) עד (ד); בחוק זה, ”קבורה רוויה“ – שטח המיועד לקבורה בצפיפות העולה על 750 קברים לדונם.
{{ח:תת|(ו)}} הרוכש חלקת קבר בחייו המיועדת לקבורה זוגית, ישלם 80% מהסכום שיש לשלמו לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד); בסעיף זה, ”קבורה זוגית“ – שטח המיועד לקבורה בצפיפות של 500 קברים לדונם, כאשר בכל חלקת קבר ניתן לקבור שני נפטרים.
{{ח:תת|(ו1)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תושב יהודי המבקש לרכוש חלקת קבר בחייו בבית העלמין האזורי ברקת ישלם סכום כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} סכום שלא יעלה על התעריף המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, בהתאם לסוג חלקת הקבר שבו בחר;
{{ח:תתת|(2)}} אם ביקש לרכוש חלקת קבר בסמוך לבן זוגו הקבור בבית העלמין או שבן זוגו רכש חלקת קבר בחייו בבית העלמין מסוג קבורת שדה במבנה, קבורה ברמה או קבורת סנהדרין ובן זוגו שילם את הסכום שיש לשלמו לפי פסקה (1) – סכום שלא יעלה על 80% מהסכום שיש לשלמו לפי פסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} אם ביקש לרכוש חלקת קבר המיועדת לקבורה זוגית בחלקת קבר מסוג קבורת שדה במבנה או קבורה ברמה – סכום שלא יעלה על 80% מהסכום שיש לשלמו לפי פסקה (2);
{{ח:תת}} בחוק זה, ”בית העלמין האזורי ברקת“ – בית עלמין ברקת בגבולות המסומנים בתכנית מתאר מקומית ומפורטת מס׳ מח/143, כפי שתהיה בתוקף מזמן לזמן.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה לענין רכישת חלקת קבר בחיים יחולו לגבי בתי עלמין פעילים בלבד; השר, בהתאם להמלצות המוסד לביטוח לאומי ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע רשימת בתי עלמין סגורים, כולם או חלקם, שלגביהם לא יחולו הוראות חוק זה, ויפרסמה ברשומות.
{{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה, ”בתי עלמין סגורים“ – בתי עלמין שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 266|סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ח)}} נפטר אדם והשאיר אחריו בני משפחה, לא תקבור החברה קדישא נפטרים אחרים בשתי חלקות צמודות במשך 90 ימים מיום קבורת הנפטר; בסעיף זה, ”בן משפחה“ – תושב יהודי שהוא בן זוג, הורה, בן, בת, אח או אחות.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} פנה בן משפחה של נפטר, בתוך 45 ימים מיום קבורת הנפטר, בבקשה לרכוש חלקה צמודה בעבור עצמו, תדון החברה קדישא בבקשתו בתוך 21 ימים מיום הפניה ותודיע למבקש על החלטתה בתוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.
{{ח:תתת|(2)}} לא הוגשה פניה כאמור בתוך 45 ימים רשאית החברה קדישא לקבור בחלקה הצמודה לכל נפטר.
{{ח:תתת|(3)}} הוגשו בתוך 45 ימים מיום קבורת הנפטר בקשות בני משפחתו לרכישת חלקה צמודה, ולא היו די חלקות צמודות לכל הפונים, תהיה לבן זוגו של הנפטר זכות קדימה על כל בני המשפחה ולאחריו להורי הנפטר; השר יקבע, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, הוראות בענין זכות קדימה בין בנים ובנות, אחים ואחיות של הנפטר.
{{ח:תת|(י)}} רכש אדם חלקת קבר בחייו וחזר בו יחזירו לחברה קדישא או למועצה הדתית, לפי הענין, והחברה או המועצה כאמור תחזיר לו את כספו בצירוף הפרשי הצמדה מיום הרכישה ועד יום החזרת חלקת הקבר כאמור בהתאם למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(יא)}} השר יגיש דין וחשבון בכתב על הפיקוח והאכיפה של הוראות סעיף זה, תוך פירוט לגבי גופי הקבורה השונים; הדין וחשבון כאמור יוגש לועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אחת לשנה, ולא יאוחר מ־30 ביוני של השנה שלאחר השנה שלגביה הוגש הדין וחשבון.
{{ח:תת|(יב)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 14א1|ובסעיפים 14א1 עד 14א5}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב יהודי“ – תושב ישראל הזכאי לקבלת שירותי דת יהודיים, לרבות שירותי קבורה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית עלמין“ – בית עלמין יהודי.

14א1ועדת הנחותתיקונים: תשס״א, תשס״ח, תשע״ב, תשפ״ב

(א)השר יקים ועדה שתדון במתן הנחות מהתעריפים המפורטים בתוספת הראשונה, ובלבד ששיעור ההנחה המרבי לכל חלקת קבר בחיים לא יעלה על 30%; אמות המידה למתן ההנחות ייקבעו על ידי השר באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ויפורסמו ברשומות בתוך חצי שנה מיום פרסומו של חוק זה.
(ב)מספר חברי הועדה, הרכבה וסדרי עבודתה ייקבעו על ידי השר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר יקים ועדה שתדון במתן הנחות מהתעריפים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובלבד ששיעור ההנחה המרבי לכל חלקת קבר בחיים לא יעלה על 30%; אמות המידה למתן ההנחות ייקבעו על ידי השר באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, ויפורסמו ברשומות בתוך חצי שנה מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועדה, הרכבה וסדרי עבודתה ייקבעו על ידי השר.

14א2שינוי תעריפיםתיקונים: תשס״א, תשס״ח, תשס״ט, תשע״ב, תשפ״ב

השר רשאי לקבוע, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לגבי בית עלמין מסוים או באופן כללי, באופן זמני או באופן קבוע, סכום לרכישת חלקת קבר בחיים השונה מהתעריף המפורט בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה, לפי העניין, בשל שינויים בעלויות חלקת קבר, ורשאי הוא לקבוע כאמור לגבי תעריפים המפורטים בחלק ב׳ בתוספת הראשונה גם בהתחשב בשינויים בעלויות חלקת קבר בקבורה רוויה לפי סוגיה; בקביעה כאמור רשאי השר להורות על העברת פרט הכלול בחלק א׳ בתוספת הראשונה לחלק ב׳ שבה; הודעה על שינוי כאמור תפורסם ברשומות.
↺ פנימיות: 5
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לגבי בית עלמין מסוים או באופן כללי, באופן זמני או באופן קבוע, סכום לרכישת חלקת קבר בחיים השונה מהתעריף המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי העניין, בשל שינויים בעלויות חלקת קבר, ורשאי הוא לקבוע כאמור לגבי תעריפים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הראשונה}} גם בהתחשב בשינויים בעלויות חלקת קבר בקבורה רוויה לפי סוגיה; בקביעה כאמור רשאי השר להורות על העברת פרט הכלול {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|לחלק ב׳ שבה}}; הודעה על שינוי כאמור תפורסם ברשומות.

14א3רכישה ומכירה של חלקות קברתיקונים: תשס״א

(א)אדם רשאי לרכוש חלקת קבר בעבור עצמו.
(ב)לא ירכוש אדם חלקת קבר בעבור אחר בתקופת חייו של האחר, אלא אם כן הוא בן זוגו, או הורהו.
(ג)לא ירכוש אדם חלקת קבר לשם מכירתה.
(ד)לא ימכור אדם חלקת קבר לאדם אחר אלא באחד מאלה:
(1)חלקת הקבר מיועדת לרוכש;
(2)חלקת הקבר מיועדת לבן זוגו או להורהו של הרוכש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי לרכוש חלקת קבר בעבור עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ירכוש אדם חלקת קבר בעבור אחר בתקופת חייו של האחר, אלא אם כן הוא בן זוגו, או הורהו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ירכוש אדם חלקת קבר לשם מכירתה.
{{ח:תת|(ד)}} לא ימכור אדם חלקת קבר לאדם אחר אלא באחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חלקת הקבר מיועדת לרוכש;
{{ח:תתת|(2)}} חלקת הקבר מיועדת לבן זוגו או להורהו של הרוכש.

14א4תעריפי מכירת חלקת קברתיקונים: תשס״א, תשס״ט, תשע״ב

(א)לא ימכור אדם חלקת קבר בבית עלמין בניגוד להוראות סעיף 14א(ב) עד (ז) לענין התעריף לאותו בית עלמין כמפורט בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה.
(א1)על אף האמור בכל דין, הותרה גביית תשלום נוסף על דמי הקבורה, לפי סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, כמשמעותם באותו סעיף, לא יגבה אדם בקשר לקבורה של נפטר בבית העלמין האזורי ברקת תשלום כאמור בסכום העולה על הסכום הנקוב בתוספת השנייה בהתאם לסוג חלקת הקבר.
(ב)אדם המנהל בית עלמין או העוסק במכירת חלקות קבר בחיים יגלה לכל אדם המבקש לרכוש חלקת קבר בחיים, בכתב, טרם הרכישה, כל פרט מהותי בנוגע לרכישת חלקת קבר כאמור, לרבות הסכום שיש לשלם בעד חלקת הקבר, הנחות שלהן זכאי הרוכש ואפשרויות רכישת חלקות קבר בבית העלמין; מידע כאמור שאינו נוגע לרוכש מסוים, יוצג במקום בולט לעין במשרדיו של אותו אדם, בשפות עברית, אנגלית, רוסית ואמהרית.
(ג)הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, יחולו על מכירה לפי סעיף זה; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות החוק האמור.
↗ חיצוניות: 4↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 266
  • באותו סעיף → חוק הביטוח הלאומי #סעיף 266
  • חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הצרכן
  • החוק האמור → חוק הגנת הצרכן
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לא ימכור אדם חלקת קבר בבית עלמין בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14א|סעיף 14א(ב) עד (ז)}} לענין התעריף לאותו בית עלמין כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בכל דין, הותרה גביית תשלום נוסף על דמי הקבורה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 266|סעיף 266 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 266|באותו סעיף}}, לא יגבה אדם בקשר לקבורה של נפטר בבית העלמין האזורי ברקת תשלום כאמור בסכום העולה על הסכום הנקוב בתוספת השנייה בהתאם לסוג חלקת הקבר.
{{ח:תת|(ב)}} אדם המנהל בית עלמין או העוסק במכירת חלקות קבר בחיים יגלה לכל אדם המבקש לרכוש חלקת קבר בחיים, בכתב, טרם הרכישה, כל פרט מהותי בנוגע לרכישת חלקת קבר כאמור, לרבות הסכום שיש לשלם בעד חלקת הקבר, הנחות שלהן זכאי הרוכש ואפשרויות רכישת חלקות קבר בבית העלמין; מידע כאמור שאינו נוגע לרוכש מסוים, יוצג במקום בולט לעין במשרדיו של אותו אדם, בשפות עברית, אנגלית, רוסית ואמהרית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, יחולו על מכירה לפי סעיף זה; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|החוק האמור}}.

14א5עונשיןתיקונים: תשס״א

(א)העובר על הוראות סעיפים 14א3(ב), (ג) או (ד), או 14א4, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב)נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיפים 14א3(ב), (ג) או (ד), או 14א4 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ג)נעברה עבירה לפי סעיפים 14א3(ב), (ג) או (ד), או 14א4 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 6
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
  • בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 61
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14א3|סעיפים 14א3(ב), (ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14א4|או 14א4}}, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א3|סעיפים 14א3(ב), (ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14א4|או 14א4}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14א3|סעיפים 14א3(ב), (ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14א4|או 14א4}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

14א6עדכון ושינויתיקונים: תשס״א, תשס״ט, תשע״ב

הסכומים המפורטים בחלק א׳ בתוספת הראשונה יעודכנו בתחילת כל שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הסכומים המפורטים בחלק ב׳ בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה יעודכנו בתחילת כל שנה בהתאם למדד תשומות הבניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; סכומים מעודכנים כאמור יפורסמו בתוך 30 ימים לאחר כל עדכון ברשומות ובעיתון; לענין סעיף זה – ”פרסום בעיתון“ – כהגדרתו בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 3
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 → חוק התכנון והבניה #סעיף 1א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה}} יעודכנו בתחילת כל שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} יעודכנו בתחילת כל שנה בהתאם למדד תשומות הבניה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; סכומים מעודכנים כאמור יפורסמו בתוך 30 ימים לאחר כל עדכון ברשומות ובעיתון; לענין סעיף זה – ”פרסום בעיתון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

14א7קרן ייעודיתתיקונים: תשס״ט, תשע״ב

(א)רשות מקומית, מועצה דתית או חברה קדישא המטפלת בקבורת נפטרים בבית עלמין וגובה תעריפים כמפורט בחלק ב׳ בתוספת הראשונה (להלן – מורשית קבורה), תנהל קרן פיתוח שתקבוליה יהיו כספים שהתקבלו בעבור מכירת חלקות קבר בחיים בשיעור שיקבע השר, אשר לא יפחת מ־50% מתקבולים אלה, וכן כל כספי תמיכה, מענק או השתתפות אחרת מתקציב המדינה למטרות פיתוח קבורה רוויה, ככל שיינתנו (בסעיף זה – כספי הפיתוח), אשר ישמשו אך ורק לפיתוח מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה.
(ב)קרן הפיתוח כאמור בסעיף קטן (א) תנוהל בידי גזבר מורשית הקבורה וכספי הפיתוח יוחזקו בחשבון בנק אחד או יותר שיוחזקו בו אך ורק כספי הפיתוח; קרן הפיתוח תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבולי הקרן מכל מקור וההוצאות שהוצאו ממנה.
(ג)כספי הפיתוח וזכותה של מורשית קבורה לקבלת כספים כאמור לא יהיו ניתנים לשעבוד, אלא אם כן השעבוד נעשה לטובת מי שמורשית הקבורה התקשרה עמו כדין בהסכם להקמה או לרכישה של מבנים או תשתיות המיועדים לקבורה רוויה או לביצוע עבודה מסוימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה או בהלוואה למימון כל אחד מאלה; לעניין זה, ”שעבוד“ – לרבות המחאה על דרך השעבוד.
(ד)כספי הפיתוח וזכותה של מורשית קבורה לקבלת כספים כאמור לא יהיו ניתנים לעיקול, אלא אם כן העיקול הוטל בידי מי שמורשית הקבורה התקשרה עמו כדין בהסכם להקמה או לרכישה של מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה או לביצוע עבודה מסוימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה או בהלוואה למימון כל אחד מאלה בשל אי תשלום כספים בעבור הרכישה או ביצוע אותה עבודה או אי החזרת ההלוואה כאמור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית, מועצה דתית או חברה קדישא המטפלת בקבורת נפטרים בבית עלמין וגובה תעריפים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הראשונה}} (להלן – מורשית קבורה), תנהל קרן פיתוח שתקבוליה יהיו כספים שהתקבלו בעבור מכירת חלקות קבר בחיים בשיעור שיקבע השר, אשר לא יפחת מ־50% מתקבולים אלה, וכן כל כספי תמיכה, מענק או השתתפות אחרת מתקציב המדינה למטרות פיתוח קבורה רוויה, ככל שיינתנו (בסעיף זה – כספי הפיתוח), אשר ישמשו אך ורק לפיתוח מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה.
{{ח:תת|(ב)}} קרן הפיתוח כאמור בסעיף קטן (א) תנוהל בידי גזבר מורשית הקבורה וכספי הפיתוח יוחזקו בחשבון בנק אחד או יותר שיוחזקו בו אך ורק כספי הפיתוח; קרן הפיתוח תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבולי הקרן מכל מקור וההוצאות שהוצאו ממנה.
{{ח:תת|(ג)}} כספי הפיתוח וזכותה של מורשית קבורה לקבלת כספים כאמור לא יהיו ניתנים לשעבוד, אלא אם כן השעבוד נעשה לטובת מי שמורשית הקבורה התקשרה עמו כדין בהסכם להקמה או לרכישה של מבנים או תשתיות המיועדים לקבורה רוויה או לביצוע עבודה מסוימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה או בהלוואה למימון כל אחד מאלה; לעניין זה, ”שעבוד“ – לרבות המחאה על דרך השעבוד.
{{ח:תת|(ד)}} כספי הפיתוח וזכותה של מורשית קבורה לקבלת כספים כאמור לא יהיו ניתנים לעיקול, אלא אם כן העיקול הוטל בידי מי שמורשית הקבורה התקשרה עמו כדין בהסכם להקמה או לרכישה של מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה או לביצוע עבודה מסוימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של מבנים ותשתיות המיועדים לקבורה רוויה או בהלוואה למימון כל אחד מאלה בשל אי תשלום כספים בעבור הרכישה או ביצוע אותה עבודה או אי החזרת ההלוואה כאמור.

14א8חובת דיווחתיקונים: תשס״ט, תשע״ב

(א)מורשית קבורה ומועצת בתי עלמין יגישו לשר, מדי שנה, ולא יאוחר מ־31 במרס, דין וחשבון, אשר יכלול, בין השאר, פרטים אלה:
(1)פירוט של הכנסותיה והוצאותיה בכל הנוגע לבית העלמין שבו היא מטפלת בקבורת נפטרים בשנה שלגביה מוגש הדין וחשבון;
(2)פירוט חלקות קבר שנמכרו באותה שנה, לרבות חלקות קבר בחיים בקבורה רוויה ובקבורה שאינה קבורה רוויה;
(3)דיווח על התקדמות הבנייה של מתחמי הקבורה בשיטת הקבורה הרוויה.
(ב)השר יקבע כללים בדבר פרטי הדיווח לפי סעיף זה, אופן עריכתו ודרכי הכנתו.
(ג)דין וחשבון לפי סעיף זה יהיה פתוח לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרד הראשי של המשרד לשירותי דת ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מורשית קבורה ומועצת בתי עלמין יגישו לשר, מדי שנה, ולא יאוחר מ־31 במרס, דין וחשבון, אשר יכלול, בין השאר, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט של הכנסותיה והוצאותיה בכל הנוגע לבית העלמין שבו היא מטפלת בקבורת נפטרים בשנה שלגביה מוגש הדין וחשבון;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט חלקות קבר שנמכרו באותה שנה, לרבות חלקות קבר בחיים בקבורה רוויה ובקבורה שאינה קבורה רוויה;
{{ח:תתת|(3)}} דיווח על התקדמות הבנייה של מתחמי הקבורה בשיטת הקבורה הרוויה.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע כללים בדבר פרטי הדיווח לפי סעיף זה, אופן עריכתו ודרכי הכנתו.
{{ח:תת|(ג)}} דין וחשבון לפי סעיף זה יהיה פתוח לעיון הציבור, בלא תשלום, במשרד הראשי של המשרד לשירותי דת ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

14א9חובת הצגת מידע על ידי נותן שירותיםתיקונים: תשס״ט

מי שנותן שירותים כאמור בסעיף 14ב, יציג במשרדיו, במקום בולט לעין ובאופן ברור וקריא, מפה מפורטת של בית העלמין, בחתימת נציג המוסד לביטוח לאומי, שבה יצוינו הגושים והחלקות בבית העלמין, לרבות השטחים המוגדרים שבהם רשאי נותן השירותים לגבות אגרת שירותים ותשלום אחר, בקשר לקבורה ולהקמת המצבה, נוסף על דמי הקבורה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מי שנותן שירותים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב}}, יציג במשרדיו, במקום בולט לעין ובאופן ברור וקריא, מפה מפורטת של בית העלמין, בחתימת נציג המוסד לביטוח לאומי, שבה יצוינו הגושים והחלקות בבית העלמין, לרבות השטחים המוגדרים שבהם רשאי נותן השירותים לגבות אגרת שירותים ותשלום אחר, בקשר לקבורה ולהקמת המצבה, נוסף על דמי הקבורה לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.

14א10שירותי העברת נפטריםתיקונים: תשע״ז

(א)מי שהעביר נפטר, לרבות בעל רישיון על פי דין לעסוק בקבורה, לא ימכור ולא יציע למכירה או ישווק בדרך אחרת בעת העברת הנפטר או בעת ההתקשרות בהסכם להעברת הנפטר, מוצר או שירות הקשורים בפטירה, ובכלל זה לוויה וסידוריה, קבורה והקמת המצבה (בסעיף זה – מכירה).
(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה על ידי בעל רישיון על פי דין לעסוק בקבורה, המותרת לו על פי תנאי הרישיון.
(ג)מי שעוסק בהעברת נפטרים המתקשר בהסכם עם אדם לשם העברת נפטר לקבורה והוא אינו בעל רישיון לעסוק בקבורה, יודיע לאותו אדם בטרם ההתקשרות עמו כי הוא זכאי לקבל את שירות העברת הנפטר בלא תשלום מגוף שהוא בעל רישיון לעסוק בקבורה הפועל במקום המגורים של הנפטר או במקום פטירתו.
(ד)נטל ההוכחה לעניין מתן ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג) הוא על מי שעוסק בהעברת נפטרים, למעט לעניין סעיף קטן (ה)(2).
(ה)העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977:
(1)מעביר נפטר ובעת העברתו או בעת ההתקשרות בהסכם להעברתו מוכר, מציע למכירה או משווק בדרך אחרת מוצר או שירות הקשורים בפטירה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א);
(2)עוסק בהעברת נפטרים, שאינו בעל רישיון לעסוק בקבורה, המתקשר בהסכם עם אדם לשם העברת נפטר לקבורה, ולא מודיע לאדם שעמו הוא מתקשר בטרם ההתקשרות כי הוא זכאי לקבל שירות זה בלא תשלום מגוף שהוא בעל רישיון לעסוק בקבורה, בניגוד להוראות סעיף קטן (ג).
(ו)בלי לגרוע מהוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, מי שעוסק בהעברת נפטרים לא יתקשר בהסכם עם קרוב של נפטר לשם העברת הנפטר תוך הפעלת לחץ על הקרוב, הטרדתו או ניצול מצוקה של הקרוב הקשורה בפטירה.
(ז)מצא בית המשפט כי מי שעוסק בהעברת נפטרים התקשר עם קרוב של נפטר בהסכם לשם העברת הנפטר והפר ביודעין את הוראת סעיף קטן (ו), רשאי הוא לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים.
(ח)אין בהוראות סעיף קטן (ז) כדי לגרוע מזכותו של אדם לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 61
  • חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 → חוק הגנת הצרכן
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מי שהעביר נפטר, לרבות בעל רישיון על פי דין לעסוק בקבורה, לא ימכור ולא יציע למכירה או ישווק בדרך אחרת בעת העברת הנפטר או בעת ההתקשרות בהסכם להעברת הנפטר, מוצר או שירות הקשורים בפטירה, ובכלל זה לוויה וסידוריה, קבורה והקמת המצבה (בסעיף זה – מכירה).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה על ידי בעל רישיון על פי דין לעסוק בקבורה, המותרת לו על פי תנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} מי שעוסק בהעברת נפטרים המתקשר בהסכם עם אדם לשם העברת נפטר לקבורה והוא אינו בעל רישיון לעסוק בקבורה, יודיע לאותו אדם בטרם ההתקשרות עמו כי הוא זכאי לקבל את שירות העברת הנפטר בלא תשלום מגוף שהוא בעל רישיון לעסוק בקבורה הפועל במקום המגורים של הנפטר או במקום פטירתו.
{{ח:תת|(ד)}} נטל ההוכחה לעניין מתן ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג) הוא על מי שעוסק בהעברת נפטרים, למעט לעניין סעיף קטן (ה)(2).
{{ח:תת|(ה)}} העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תתת|(1)}} מעביר נפטר ובעת העברתו או בעת ההתקשרות בהסכם להעברתו מוכר, מציע למכירה או משווק בדרך אחרת מוצר או שירות הקשורים בפטירה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} עוסק בהעברת נפטרים, שאינו בעל רישיון לעסוק בקבורה, המתקשר בהסכם עם אדם לשם העברת נפטר לקבורה, ולא מודיע לאדם שעמו הוא מתקשר בטרם ההתקשרות כי הוא זכאי לקבל שירות זה בלא תשלום מגוף שהוא בעל רישיון לעסוק בקבורה, בניגוד להוראות סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, מי שעוסק בהעברת נפטרים לא יתקשר בהסכם עם קרוב של נפטר לשם העברת הנפטר תוך הפעלת לחץ על הקרוב, הטרדתו או ניצול מצוקה של הקרוב הקשורה בפטירה.
{{ח:תת|(ז)}} מצא בית המשפט כי מי שעוסק בהעברת נפטרים התקשר עם קרוב של נפטר בהסכם לשם העברת הנפטר והפר ביודעין את הוראת סעיף קטן (ו), רשאי הוא לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ח)}} אין בהוראות סעיף קטן (ז) כדי לגרוע מזכותו של אדם לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה.

14בכללים למתן שירותיםתיקונים: תשנ״ה, תשס״ח, תשפ״ב

(א)השר, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע כללים למתן שירותים הקשורים להלוויה, לקבורה ולמשפחות אבלות וכן תעריפים לשירותים כאמור ולהקמת מצבות, והכל בכפוף לתנאים ולמבחנים שנקבעו לעניינים האמורים, על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968.
(ב)השר יפקח על אופן מתן השירותים ועל התעריפים כאמור בסעיף קטן (א).
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
  • חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968 → חוק הביטוח הלאומי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע כללים למתן שירותים הקשורים להלוויה, לקבורה ולמשפחות אבלות וכן תעריפים לשירותים כאמור ולהקמת מצבות, והכל בכפוף לתנאים ולמבחנים שנקבעו לעניינים האמורים, על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר יפקח על אופן מתן השירותים ועל התעריפים כאמור בסעיף קטן (א).

14גסייגים לקבלת תמורה בעד עריכת נישואיןתיקונים: תשע״ה

(א)בסעיף זה –
”עבודה פרטית“ – עבודה מחוץ לשירות הרשות המקומית או המועצה הדתית שהרב הוא עובד שלה;
”רב אזורי“, ”רב יישוב“ ו”רב שכונה“ – כהגדרתם בסעיף 7(3), (4) ו־(5) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש״ם–1980, בהתאמה;
”רב עיר“ – כהגדרתו בסעיף 15(א)(2).
(ב)רב עיר לא יקבל כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתו בעד טקסי נישואין שערך.
(ג)רב שהוא עובד מועצה דתית או רשות מקומית, למעט רב עיר, ובכלל זה רב אזורי, רב יישוב ורב שכונה, לא יקבל כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתו בעד טקסי נישואין שערך לבני זוג שנרשמו לנישואין במועצה הדתית או ברשות המקומית שהוא עובד שלה, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות לפי סעיף קטן (ד) ובכפוף לתנאים שנקבעו בהן.
(ד)השר, בהתייעצות עם נשיא מועצת הרבנות הראשית ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה שיחולו לגבי עריכת טקסי נישואין בידי רבנים כאמור בסעיף קטן (ג):
(1)מספר טקסי הנישואין שיערכו רבנים ואת תחום עריכתם, שבעדם לא יקבלו כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתם;
(2)התשלום המרבי שרבנים רשאים לקבל בעד עריכת טקסי נישואין מעבר למכסה שנקבעה לפי פסקה (1); תקנות לפי פסקה זו ייקבעו גם בהסכמת שר האוצר;
(3)רישום ודיווח על טקסי הנישואין שערכו רבנים לפי המכסה שנקבעה לפי פסקה (1) ומעבר לה, ועל התמורה שקיבלו.
(ה)בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג), רב כאמור באותו סעיף קטן, אינו רשאי לקבל כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתו בעד טקסי נישואין, אלא לאחר שהתמלאו כל אלה:
(1)הרב קיבל היתר לעבודה פרטית לפי הוראות כל דין או הוראות מינהל לעניין עבודה פרטית של עובד מועצה דתית או רשות מקומית;
(2)הרב השלים את המכסה שנקבעה לפי סעיף קטן (ד)(1);
(3)קוימו ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ד)(2) ו־(3).
(ו)מידע בעניין זכויות בני זוג שנרשמו לנישואין, ובכלל זה זכותם לשירותי עריכת טקס נישואין בלא מתן תמורה או טובת הנאה אחרת לרב עורך הנישואין, יוצג במקום בולט במקום פתיחת תיק הנישואין, בשפות עברית, אנגלית, רוסית ואמהרית.
(ז)קיבל רב תמורה או טובת הנאה אחרת בעד טקס נישואין שערך בניגוד להוראות סעיף זה, יהווה הדבר עבירת משמעת לפי הדין המשמעתי החל עליו.
(2)הגוף המוסמך לנקוט כלפי רב אמצעי משמעת לפי הדין המשמעתי החל עליו, יהיה רשאי, נוסף על כל אמצעי משמעת אחר, להפקיע את משכורתו החודשית של הרב בסכום שיקבע אשר לא יעלה על פי שלושה מהתמורה שקיבל הרב בעד עריכת טקסי הנישואין בניגוד להוראות סעיף זה, ובלבד שהסכום שיופקע כאמור מדי חודש ממשכורתו של הרב לא יעלה על החלק השישי ממנה.
(3)בסעיף קטן זה, ”המשכורת החודשית“ – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(החל מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף קטן (ג)):
הצג הפניות חיצוניות
  • בסעיף 7(3), (4) ו־(5) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש״ם–1980 → חוק הרבנות הראשית לישראל #סעיף 7
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף קטן (ג)):}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבודה פרטית“ – עבודה מחוץ לשירות הרשות המקומית או המועצה הדתית שהרב הוא עובד שלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רב אזורי“, ”רב יישוב“ ו”רב שכונה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרבנות הראשית לישראל#סעיף 7|בסעיף 7(3), (4) ו־(5) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש״ם–1980}}, בהתאמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רב עיר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} רב עיר לא יקבל כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתו בעד טקסי נישואין שערך.
{{ח:תת|(ג)}} רב שהוא עובד מועצה דתית או רשות מקומית, למעט רב עיר, ובכלל זה רב אזורי, רב יישוב ורב שכונה, לא יקבל כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתו בעד טקסי נישואין שערך לבני זוג שנרשמו לנישואין במועצה הדתית או ברשות המקומית שהוא עובד שלה, אלא אם כן הדבר הותר בתקנות לפי סעיף קטן (ד) ובכפוף לתנאים שנקבעו בהן.
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם נשיא מועצת הרבנות הראשית ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה שיחולו לגבי עריכת טקסי נישואין בידי רבנים כאמור בסעיף קטן (ג):
{{ח:תתת|(1)}} מספר טקסי הנישואין שיערכו רבנים ואת תחום עריכתם, שבעדם לא יקבלו כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתם;
{{ח:תתת|(2)}} התשלום המרבי שרבנים רשאים לקבל בעד עריכת טקסי נישואין מעבר למכסה שנקבעה לפי פסקה (1); תקנות לפי פסקה זו ייקבעו גם בהסכמת שר האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} רישום ודיווח על טקסי הנישואין שערכו רבנים לפי המכסה שנקבעה לפי פסקה (1) ומעבר לה, ועל התמורה שקיבלו.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג), רב כאמור באותו סעיף קטן, אינו רשאי לקבל כל תמורה או טובת הנאה אחרת לבד ממשכורתו בעד טקסי נישואין, אלא לאחר שהתמלאו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרב קיבל היתר לעבודה פרטית לפי הוראות כל דין או הוראות מינהל לעניין עבודה פרטית של עובד מועצה דתית או רשות מקומית;
{{ח:תתת|(2)}} הרב השלים את המכסה שנקבעה לפי סעיף קטן (ד)(1);
{{ח:תתת|(3)}} קוימו ההוראות שקבע השר לפי סעיף קטן (ד)(2) ו־(3).
{{ח:תת|(ו)}} מידע בעניין זכויות בני זוג שנרשמו לנישואין, ובכלל זה זכותם לשירותי עריכת טקס נישואין בלא מתן תמורה או טובת הנאה אחרת לרב עורך הנישואין, יוצג במקום בולט במקום פתיחת תיק הנישואין, בשפות עברית, אנגלית, רוסית ואמהרית.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} קיבל רב תמורה או טובת הנאה אחרת בעד טקס נישואין שערך בניגוד להוראות סעיף זה, יהווה הדבר עבירת משמעת לפי הדין המשמעתי החל עליו.
{{ח:תתת|(2)}} הגוף המוסמך לנקוט כלפי רב אמצעי משמעת לפי הדין המשמעתי החל עליו, יהיה רשאי, נוסף על כל אמצעי משמעת אחר, להפקיע את משכורתו החודשית של הרב בסכום שיקבע אשר לא יעלה על פי שלושה מהתמורה שקיבל הרב בעד עריכת טקסי הנישואין בניגוד להוראות סעיף זה, ובלבד שהסכום שיופקע כאמור מדי חודש ממשכורתו של הרב לא יעלה על החלק השישי ממנה.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”המשכורת החודשית“ – המשכורת הקובעת שלפיה היתה משתלמת קצבתו של העובד אילו יצא לקצבה ביום מתן ההחלטה.

14דהסדרת השימוש במקווה טהרהתיקונים: תשע״ו

(א)בסעיף זה, ”מקווה טהרה“ – מקום מקורה בהחזקת מועצה דתית שמיועד לטבילה לצורכי טהרה או גיור.
(ב)מועצה דתית רשאית שלא להתקשר בהסכם לשם שימוש במקווה טהרה, אף אם התקשרה בהסכם כאמור עם המדינה או רשות מרשויותיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”מקווה טהרה“ – מקום מקורה בהחזקת מועצה דתית שמיועד לטבילה לצורכי טהרה או גיור.
{{ח:תת|(ב)}} מועצה דתית רשאית שלא להתקשר בהסכם לשם שימוש במקווה טהרה, אף אם התקשרה בהסכם כאמור עם המדינה או רשות מרשויותיה.

15ביצוע ותקנותתיקונים: תשל״ח, תשנ״ח, תשס״ח

(א)השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר תקנות בדבר –
(1)מינוי חברים למועצה במקום חברים שמקומם נתפנה;
(2)בחירות של רבני עיר; לענין זה, ”רב עיר“ – רב של ישוב שהוא עיריה או מועצה מקומית (רב מקומי);
(3)רישוי חברות לעניני קבורה של יהודים, ובלבד שיובטח כי לא יינתן רשיון אלא לגוף שהוכיח שיש בידו לעשות את הסידורים המינהליים והכספיים הדרושים לשם מילוי תפקידיו; לענין זה יראו רשות מקומית ומועצה מקומית כגוף שהוכיח שיש בידו לעשות סידורים כאמור;
(4)הקמת מועצות בתי עלמין יהודיים על פי בקשתן של החברות העוסקות בקבורת יהודים במקום, של הרשות המקומית או של המועצה, והגדרת תפקידיהן של מועצות בתי העלמין.
(ב)חברה לעניני קבורה של יהודים ומועצת בתי עלמין יהודיים רשאיות, באישור השר ולפי תקנות שהתקין לענין זה, להטיל אגרות בעד שירותיהן.
📝 הערות: 6
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), התש״ל–1970.
פורסמו תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ״ה–2024.
פורסמו תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לעניני קבורה), תשכ״ז–1966.
פורסמו תקנות מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים, תשכ״ז–1967.
פורסמו תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין לתל רגב ולמישור החוף), התשנ״ח–1998.
פורסמו תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין היהודיים בברקת), התשס״ג–2002.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר תקנות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מינוי חברים למועצה במקום חברים שמקומם נתפנה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות)|תקנות שירותי הדת היהודיים (ניהול מועצות), התש״ל–1970}}.}}
{{ח:תתת|(2)}} בחירות של רבני עיר; לענין זה, ”רב עיר“ – רב של ישוב שהוא עיריה או מועצה מקומית (רב מקומי);
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר)|תקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), התשפ״ה–2024}}.}}
{{ח:תתת|(3)}} רישוי חברות לעניני קבורה של יהודים, ובלבד שיובטח כי לא יינתן רשיון אלא לגוף שהוכיח שיש בידו לעשות את הסידורים המינהליים והכספיים הדרושים לשם מילוי תפקידיו; לענין זה יראו רשות מקומית ומועצה מקומית כגוף שהוכיח שיש בידו לעשות סידורים כאמור;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לעניני קבורה)|תקנות שירותי הדת היהודיים (חברות לעניני קבורה), תשכ״ז–1966}}.}}
{{ח:תתת|(4)}} הקמת מועצות בתי עלמין יהודיים על פי בקשתן של החברות העוסקות בקבורת יהודים במקום, של הרשות המקומית או של המועצה, והגדרת תפקידיהן של מועצות בתי העלמין.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים|תקנות מועצת בתי העלמין היהודיים בירושלים, תשכ״ז–1967}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין לתל רגב ולמישור החוף)|תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין לתל רגב ולמישור החוף), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין היהודיים בברקת)|תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין היהודיים בברקת), התשס״ג–2002}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} חברה לעניני קבורה של יהודים ומועצת בתי עלמין יהודיים רשאיות, באישור השר ולפי תקנות שהתקין לענין זה, להטיל אגרות בעד שירותיהן.
תוספת ראשונה
חלק א׳

תיקונים: ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־3, [י״פ הודעות]

>
📝 הערות: 1▦ טבלאות: 1
הצג הערות עריכה
התעריפים מעודכנים ליום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|התעריפים מעודכנים ליום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026).}}
{{ח:ת}} <table>
<tr align="center"><th width="400">החברה קדישא</th><th width="200">התעריפים {{ש}} (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>בירושלים למעט בחלקות הקבורה של חברה קדישא גחש״א קהילת ירושלים ובחלקות הקבורה של החברה קדישא אחידה לעדת הספרדים ובני עדות המזרח בירושלים</td><td>16,947.78</td></tr>
<tr><td>באשקלון</td><td>9,138.78</td></tr>
<tr><td>באשדוד</td><td>6,733.76</td></tr>
<tr><td>באופקים</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>באבן יהודה</td><td>4,783.50</td></tr>
<tr><td>באור עקיבא</td><td>4,783.50</td></tr>
<tr><td>באילת</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>באריאל</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>בבאר שבע</td><td>9,315.11</td></tr>
<tr><td>בבאר יעקב</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בבית דגן</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בבית שאן</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>בבית שמש</td><td>7,291.93</td></tr>
<tr><td>בבנימינה</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בבני עייש</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בגבעת עדה</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בגדרה</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>בגן יבנה</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בדימונה</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>בהרצליה</td><td>16,947.78</td></tr>
<tr><td>בהוד השרון</td><td>4,543.53</td></tr>
<tr><td>בזיכרון יעקב</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בחדרה</td><td>9,799.03</td></tr>
<tr><td>בחצור הגלילית</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>בטירת הכרמל</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>בטבריה</td><td>9,209.04</td></tr>
<tr><td>ביבנאל</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>ביקנעם</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>ביבנה</td><td>10,821.23</td></tr>
<tr><td>ביהוד</td><td>5,659.86</td></tr>
<tr><td>בכפר סבא</td><td>14,595.80</td></tr>
<tr><td>בכפר חסידים</td><td>5,891.88</td></tr>
<tr><td>בכפר יונה</td><td>4,471.94</td></tr>
<tr><td>בכפר תבור</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בכרמיאל</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>בלוד</td><td>8,686.68</td></tr>
<tr><td>במגדל העמק</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>במודיעין</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>במזכרת בתיה</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>במטולה</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>במנחמיה</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>במעלות</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>במצפה רמון</td><td>5,457.01</td></tr>
<tr><td>במיתר</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בנהריה</td><td>4,485.20</td></tr>
<tr><td>בנס ציונה</td><td>10,611.75</td></tr>
<tr><td>בנצרת עילית</td><td>9,064.53</td></tr>
<tr><td>בנשר</td><td>4,547.51</td></tr>
<tr><td>בנתיבות</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בנתניה</td><td>10,899.45</td></tr>
<tr><td>בסביון</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בעומר</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בעפולה</td><td>4,965.14</td></tr>
<tr><td>בעכו</td><td>6,452.69</td></tr>
<tr><td>בערד</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>בעתלית</td><td>4,783.50</td></tr>
<tr><td>בפרדס חנה</td><td>4,257.16</td></tr>
<tr><td>בפתח תקווה</td><td>9,950.17</td></tr>
<tr><td>בפרדסיה</td><td>4,783.50</td></tr>
<tr><td>בצפת</td><td>9,195.79</td></tr>
<tr><td>בקריית מוצקין</td><td>5,817.63</td></tr>
<tr><td>בקריית אתא</td><td>6,650.24</td></tr>
<tr><td>בקדימה</td><td>4,677.44</td></tr>
<tr><td>בקיסריה</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בקריית ארבע</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בקריית טבעון</td><td>4,327.43</td></tr>
<tr><td>בקריית עקרון</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בקריית ביאליק</td><td>5,891.88</td></tr>
<tr><td>בקריית גת</td><td>4,285.00</td></tr>
<tr><td>בקריית ים</td><td>5,891.88</td></tr>
<tr><td>בקריית מלאכי</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בקריית שמונה</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>ברמלה</td><td>8,688.00</td></tr>
<tr><td>בראש העין</td><td>4,897.52</td></tr>
<tr><td>ברעננה</td><td>15,969.33</td></tr>
<tr><td>ברחובות</td><td>12,711.82</td></tr>
<tr><td>ברחובות מרמורק – שעריים</td><td>12,711.82</td></tr>
<tr><td>בראש פינה</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>ברמת השרון</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>ברמת ישי</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בראשון לציון למעט בחלקות הקבורה של החברה קדישא גחש״א ראשון לציון והמרכז</td><td>14,634.24</td></tr>
<tr><td>בשדרות</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>בשלומי</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>בשבי ציון</td><td>4,365.87</td></tr>
<tr><td>בתל–מונד</td><td>5,362.88</td></tr>
<tr><td>חברות הקדישא במועצות האזוריות ובהתיישבות אשר אינן מפורטות לעיל</td><td>5,854.76</td></tr>
<tr><td>קבורה באמצעות מועצות דתיות שאינן חברה קדישא</td><td>5,854.76</td></tr>
</table>
חלק ב׳

תיקונים: ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־3, [י״פ הודעות]

>
החברה קדישאהתעריפים (בשקלים חדשים)
בירושלים למעט בחלקות הקבורה של חברה קדישא גחש״א קהילת ירושלים ובחלקות הקבורה של החברה קדישא אחידה לעדת הספרדים ובני עדות המזרח בירושלים16,947.78
באשקלון9,138.78
באשדוד6,733.76
באופקים5,362.88
באבן יהודה4,783.50
באור עקיבא4,783.50
באילת5,362.88
באריאל5,362.88
בבאר שבע9,315.11
בבאר יעקב4,365.87
בבית דגן4,365.87
בבית שאן5,362.88
בבית שמש7,291.93
בבנימינה4,365.87
בבני עייש4,365.87
בגבעת עדה4,365.87
בגדרה5,362.88
בגן יבנה4,365.87
בדימונה5,362.88
בהרצליה16,947.78
בהוד השרון4,543.53
בזיכרון יעקב4,365.87
בחדרה9,799.03
בחצור הגלילית5,362.88
בטירת הכרמל5,362.88
בטבריה9,209.04
ביבנאל5,362.88
ביקנעם5,362.88
ביבנה10,821.23
ביהוד5,659.86
בכפר סבא14,595.80
בכפר חסידים5,891.88
בכפר יונה4,471.94
בכפר תבור4,365.87
בכרמיאל5,362.88
בלוד8,686.68
במגדל העמק5,362.88
במודיעין5,362.88
במזכרת בתיה4,365.87
במטולה5,362.88
במנחמיה4,365.87
במעלות5,362.88
במצפה רמון5,457.01
במיתר4,365.87
בנהריה4,485.20
בנס ציונה10,611.75
בנצרת עילית9,064.53
בנשר4,547.51
בנתיבות4,365.87
בנתניה10,899.45
בסביון4,365.87
בעומר4,365.87
בעפולה4,965.14
בעכו6,452.69
בערד5,362.88
בעתלית4,783.50
בפרדס חנה4,257.16
בפתח תקווה9,950.17
בפרדסיה4,783.50
בצפת9,195.79
בקריית מוצקין5,817.63
בקריית אתא6,650.24
בקדימה4,677.44
בקיסריה4,365.87
בקריית ארבע4,365.87
בקריית טבעון4,327.43
בקריית עקרון4,365.87
בקריית ביאליק5,891.88
בקריית גת4,285.00
בקריית ים5,891.88
בקריית מלאכי4,365.87
בקריית שמונה5,362.88
ברמלה8,688.00
בראש העין4,897.52
ברעננה15,969.33
ברחובות12,711.82
ברחובות מרמורק – שעריים12,711.82
בראש פינה4,365.87
ברמת השרון5,362.88
ברמת ישי4,365.87
בראשון לציון למעט בחלקות הקבורה של החברה קדישא גחש״א ראשון לציון והמרכז14,634.24
בשדרות5,362.88
בשלומי5,362.88
בשבי ציון4,365.87
בתל–מונד5,362.88
חברות הקדישא במועצות האזוריות ובהתיישבות אשר אינן מפורטות לעיל5,854.76
קבורה באמצעות מועצות דתיות שאינן חברה קדישא5,854.76
📝 הערות: 1▦ טבלאות: 1
הצג הערות עריכה
התעריפים מעודכנים ליום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|התעריפים מעודכנים ליום י״ב בטבת התשפ״ו (1 בינואר 2026).}}
{{ח:ת}} <table>
<tr align="center"><th width="400">החברה קדישא</th><th width="200">התעריפים {{ש}} (בשקלים חדשים)</th></tr>
<tr><td>בירושלים בחלקות הקבורה של החברה קדישא גחש״א קהילת ירושלים</td><td>19,029.70</td></tr>
<tr><td>בתל אביב</td><td>19,029.70</td></tr>
<tr><td>בחיפה</td><td>19,029.70</td></tr>
<tr><td>בתל רגב</td><td>19,029.70</td></tr>
<tr><td>בראשון לציון בחלקות הקבורה של החברה קדישא גחש״א ראשון לציון והמרכז ובחלקות הקבורה של החברה קדישא אחידה לעדת הספרדים ובני עדות המזרח בירושלים</td><td>19,029.70</td></tr>
</table>
תוספת שנייה

1

בחוק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת זו]}} –
”קבורת שדה“ – קבורה בשטח פתוח שבה פתח הקבר מלמעלה;
”קבורת שדה במבנה“ – קבורה במבנה קומות, בקומת הקרקע או בקומה העליונה, שבה פתח הקבר מלמעלה;
”קבורה ברמה“ – קבורה במבנה קומות שאינה בקומת הקרקע ואינה בקומה העליונה, שבה פתח הקבר מלמעלה;
”קבורת סנהדרין“ – קבורה בחלל בנוי או חצוב, שבה פתח הקבר מהצד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בחוק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בתוספת זו]}}}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבורת שדה“ – קבורה בשטח פתוח שבה פתח הקבר מלמעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבורת שדה במבנה“ – קבורה במבנה קומות, בקומת הקרקע או בקומה העליונה, שבה פתח הקבר מלמעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבורה ברמה“ – קבורה במבנה קומות שאינה בקומת הקרקע ואינה בקומה העליונה, שבה פתח הקבר מלמעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבורת סנהדרין“ – קבורה בחלל בנוי או חצוב, שבה פתח הקבר מהצד.

:

החברה קדישאהתעריפים (בשקלים חדשים)
בירושלים בחלקות הקבורה של החברה קדישא גחש״א קהילת ירושלים19,029.70
בתל אביב19,029.70
בחיפה19,029.70
בתל רגב19,029.70
בראשון לציון בחלקות הקבורה של החברה קדישא גחש״א ראשון לציון והמרכז ובחלקות הקבורה של החברה קדישא אחידה לעדת הספרדים ובני עדות המזרח בירושלים19,029.70
▦ טבלאות: 1
הצג Wiki markup גולמי
<table>
<tr align="center"><th rowspan="2" width="200">סוג הקבורה</th><th colspan="2">סכום בשקלים חדשים</th></tr>
<tr align="center" style="font-size: smaller;"><th width="200">עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב<br>(31 בדצמבר 2021)</th><th width="200">מיום כ״ח בטבת התשפ״ב<br>(1 בינואר 2022)</th></tr>
<tr><td>קבורת שדה</td><td>25,000</td><td>25,000</td></tr>
<tr><td>קבורת שדה במבנה</td><td>15,200</td><td>17,480</td></tr>
<tr><td>קבורה ברמה</td><td>10,000</td><td>11,500</td></tr>
<tr><td>קבורת סנהדרין</td><td>6,400</td><td>7,360</td></tr>
</table>
סוג הקבורהסכום בשקלים חדשים
עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021)מיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022)
קבורת שדה25,00025,000
קבורת שדה במבנה15,20017,480
קבורה ברמה10,00011,500
קבורת סנהדרין6,4007,360